"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לא משם תבוא הישועה: סגירת משרדי הממשלה ה"מיותרים" היא צעד סמלי
הפער בין העיסוק התקשורתי בסגירת משרדי הממשלה לבין התועלת שהמהלך יביא הוא עצום • חיסכון של כמיליארד שקל מול בור תקציבי של 20 מיליארד • וזה מסכן גם את ההישרדות של נתניהו
ישיבת תקציב (ארכיון) . צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ
פרשנות

לא משם תבוא הישועה: סגירת משרדי הממשלה ה"מיותרים" היא צעד סמלי

הפער בין העיסוק התקשורתי בסגירת משרדי הממשלה לבין התועלת שהמהלך יביא הוא עצום • חיסכון של כמיליארד שקל מול בור תקציבי של 20 מיליארד • וזה מסכן גם את ההישרדות של נתניהו

יהודה שלזינגר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

שרי הממשלה קיבלו שלשום הודעה שבה הם מתבקשים להגיע לישיבת ממשלה מיוחדת על תקציב המדינה שתיערך ביום חמישי הקרוב והם מתבקשים לפנות את כל היום, את כל הלילה, וגם אפשרות 'של "גלישה" לבוקר שישי.

שר האוצר סמוטריץ' בהצהרה%3A "בנינו כלכלה חזקה - נשלם את מחיר המלחמה"

ראש הממשלה, שר האוצר וגם שרי הממשלה יודעים שהדיון על תקציב המדינה עתיד להיות הפעם קשוח, ובעיקר מכאיב. בשנת 2024 מדינת ישראל תצטרך להתאים את התקציב שלה למלחמה אולי הקשה ביותר שהיתה בתולדות המדינה. זה מגיע בתקופה שבה ממילא קשה לחיות כאן, עם יוקר מחיה מוגזם ומחירי דיור מופרכים. תקציב 2024 הוא אחד החשובים שהיו פה בעשרות השנים האחרונות.

דווקא משום כך צריך לשים בפרופורציות את הדיון על סגירת משרדי הממשלה המיותרים. בימים האחרונים מדברים רק על זה, כאילו סגירת המשרדים תביא לפתרון. ובכן, היא לא.

משרדי הממשלה, צילום: אורן בן חקון

סכום קטן ולא משמעותי

סגירת המשרדים היא אמנם צעד חשוב, אבל היא צעד סמלי בלבד. אין לה משמעות כלכלית מכרעת. זה חשוב, כי כשאנשי האוצר יקראו למגזר הציבורי לערוך קיצוצים - הם יישלחו קודם כל, ובצדק, לקיצוצים אצל שרי הממשלה. מי שיבוא להסתדרות בבקשה לקצץ בשכר העובדים יישלח קודם כל לערוך קיצוצים אצל השרים שייתנו דוגמה אישית. פשוט וצודק.

סגירת המשרדים היא לא פתרון, וזה לא יביא לרווחה כלכלית. הפער בין העיסוק התקשורתי הנרחב בסגירת המשרדים המיותרים לבין הרווח שצעד כזה יכול להביא הוא מטורף. סגירת משרדים תביא לקיצוץ של מיליארד, אולי 2 מיליארד שקל, בהנחה שייסגרו עשרה משרדים (ספוילר: לא יקרה). זה חשוב, זה טוב, אבל מדובר בסכום קטן במונחים של מלחמה שצפויה לעלות 200 מיליארד שקל, וקיצוץ תקציבי שצריך לעמוד על כ־20 מיליארד שקל.

סכום קטן במונחים של מלחמה שצפויה לעלות 200 מיליארד שקל. זירת תקיפה ברצועת עזה, צילום: אי.פי

סגירת משרד אינה אומרת בהכרח שגם יחידות הסמך הנמצאות בו ייסגרו, ויש לא מעט יחידות חשובות. רשות העתיקות, למשל, שנמצאת במשרד המורשת, סייעה בצורה משמעותית בזיהוי הקורבנות בקיבוצים. את התקציבים שמעביר המשרד למשימות הלאומיות של סטרוק למכינות הקדם־צבאיות שיצרו את טובי הלוחמים אי אפשר להפסיק.

למעשה, סגירת משרדים היא ניוד של יחידות הסמך ממקום למקום. יש לזה דוגמה חיה - סגירת המשרד לשוויון חברתי של השר עמיחי שיקלי בקול תרועה גדולה, שעה שמדובר בצעד שלמעשה לא היה משמעותי: המשרד הזה פורק עוד בהקמת הממשלה, היחידות שהיו בו וטיפלו בוותיקים, בניצולי שואה ובמעמד האישה פוזרו למקומות אחרים. החיסכון היה מינימלי.

המשרד פורק. שיקלי, צילום: קוקו

שמירה על ה"שלד"

מי שבונה על כך שאחרי שיקלי יהיה גל של סגירת משרדים - טועה. זה לא רק עניין כלכלי אלא גם עניין פוליטי. כשנתניהו מדבר על כך עם סמוטריץ', האחרון אומר לו שזה עניין שלו מול השותפים, מול המפלגות שלו. לא סוד שנתניהו לא חושב להתפטר אחרי המלחמה. המאמץ שלו הוא להחזיק את 64 האצבעות. סגירת משרדים היא כאב ראש פוליטי, ונתניהו לא יכול להרשות לעצמו להסתכסך עם בן גביר על סגירת המשרד של עמיחי אליהו, עם החרדים על סגירת המשרד של פרוש, או עם חברותיו למפלגה גילה גמליאל (מודיעין) ומאי גולן (נשים).

בעיית שותפים. סמוטריץ', צילום: אורן בן חקון

סגירת המשרדים לא עומדת על הפרק מבחינה פוליטית. האתגר העומד בפני הממשלה ביום חמישי הקרוב הוא גדול, הפתרון יצטרך להיות יצירתי מאוד, ונקווה שמכאיב פחות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...