לא משם תבוא הישועה: סגירת משרדי הממשלה ה"מיותרים" היא צעד סמלי

שרי הממשלה קיבלו שלשום הודעה שבה הם מתבקשים להגיע לישיבת ממשלה מיוחדת על תקציב המדינה שתיערך ביום חמישי הקרוב והם מתבקשים לפנות את כל היום, את כל הלילה, וגם אפשרות 'של "גלישה" לבוקר שישי.

ראש הממשלה, שר האוצר וגם שרי הממשלה יודעים שהדיון על תקציב המדינה עתיד להיות הפעם קשוח, ובעיקר מכאיב. בשנת 2024 מדינת ישראל תצטרך להתאים את התקציב שלה למלחמה אולי הקשה ביותר שהיתה בתולדות המדינה. זה מגיע בתקופה שבה ממילא קשה לחיות כאן, עם יוקר מחיה מוגזם ומחירי דיור מופרכים. תקציב 2024 הוא אחד החשובים שהיו פה בעשרות השנים האחרונות.

דווקא משום כך צריך לשים בפרופורציות את הדיון על סגירת משרדי הממשלה המיותרים. בימים האחרונים מדברים רק על זה, כאילו סגירת המשרדים תביא לפתרון. ובכן, היא לא.

סכום קטן ולא משמעותי

סגירת המשרדים היא אמנם צעד חשוב, אבל היא צעד סמלי בלבד. אין לה משמעות כלכלית מכרעת. זה חשוב, כי כשאנשי האוצר יקראו למגזר הציבורי לערוך קיצוצים - הם יישלחו קודם כל, ובצדק, לקיצוצים אצל שרי הממשלה. מי שיבוא להסתדרות בבקשה לקצץ בשכר העובדים יישלח קודם כל לערוך קיצוצים אצל השרים שייתנו דוגמה אישית. פשוט וצודק.

סגירת המשרדים היא לא פתרון, וזה לא יביא לרווחה כלכלית. הפער בין העיסוק התקשורתי הנרחב בסגירת המשרדים המיותרים לבין הרווח שצעד כזה יכול להביא הוא מטורף. סגירת משרדים תביא לקיצוץ של מיליארד, אולי 2 מיליארד שקל, בהנחה שייסגרו עשרה משרדים (ספוילר: לא יקרה). זה חשוב, זה טוב, אבל מדובר בסכום קטן במונחים של מלחמה שצפויה לעלות 200 מיליארד שקל, וקיצוץ תקציבי שצריך לעמוד על כ־20 מיליארד שקל.

סגירת משרד אינה אומרת בהכרח שגם יחידות הסמך הנמצאות בו ייסגרו, ויש לא מעט יחידות חשובות. רשות העתיקות, למשל, שנמצאת במשרד המורשת, סייעה בצורה משמעותית בזיהוי הקורבנות בקיבוצים. את התקציבים שמעביר המשרד למשימות הלאומיות של סטרוק למכינות הקדם־צבאיות שיצרו את טובי הלוחמים אי אפשר להפסיק.

למעשה, סגירת משרדים היא ניוד של יחידות הסמך ממקום למקום. יש לזה דוגמה חיה - סגירת המשרד לשוויון חברתי של השר עמיחי שיקלי בקול תרועה גדולה, שעה שמדובר בצעד שלמעשה לא היה משמעותי: המשרד הזה פורק עוד בהקמת הממשלה, היחידות שהיו בו וטיפלו בוותיקים, בניצולי שואה ובמעמד האישה פוזרו למקומות אחרים. החיסכון היה מינימלי.

שמירה על ה"שלד"

מי שבונה על כך שאחרי שיקלי יהיה גל של סגירת משרדים - טועה. זה לא רק עניין כלכלי אלא גם עניין פוליטי. כשנתניהו מדבר על כך עם סמוטריץ', האחרון אומר לו שזה עניין שלו מול השותפים, מול המפלגות שלו. לא סוד שנתניהו לא חושב להתפטר אחרי המלחמה. המאמץ שלו הוא להחזיק את 64 האצבעות. סגירת משרדים היא כאב ראש פוליטי, ונתניהו לא יכול להרשות לעצמו להסתכסך עם בן גביר על סגירת המשרד של עמיחי אליהו, עם החרדים על סגירת המשרד של פרוש, או עם חברותיו למפלגה גילה גמליאל (מודיעין) ומאי גולן (נשים).

סגירת המשרדים לא עומדת על הפרק מבחינה פוליטית. האתגר העומד בפני הממשלה ביום חמישי הקרוב הוא גדול, הפתרון יצטרך להיות יצירתי מאוד, ונקווה שמכאיב פחות.