ההמלצות שכנראה לא ייושמו: העבודה על תקציב המדינה המתוקן לשנת 2024 בעיצומה ולאחרונה שיגר ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס את המלצותיו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' להתמודדות פיסקלית עם ההשלכות הכלכליות של המלחמה בשנת 2024.
שר האוצר סמוטריץ' בהצהרה: "בנינו כלכלה חזקה - נשלם את מחיר המלחמה"
ההמלצה העיקרית של גרדוס היא ביצוע "צעדי התאמה" (קיצוצים והעלאות מסים), בסך כולל של כ-25-30 מיליארד שקל. על הפרק, ביטול הכספים הקואליציוניים, סגירת בין 15-17 משרדי ממשלה, העלאות מסים, הפחתות שכר ופנסיות לעובדי המגזר הציבורי, קיצוצים בתקציבי משרדי ממשלה שונים ועוד.
"כלל העוגנים הפיסקליים לשנת 2024 מצביעים על הצורך בביצוע צעדי התאמה בהיקף של כ-25 עד 30 מיליארד שקל, זאת תחת תרחיש הייחוס הנוכחי ביחס למשך הלחימה ועצימותה לפיו גובה הוצאות הלחימה הישירות בניכוי הסיוע האמריקני יעמוד בשנת 2024 על כ-30 מיליארד שקל", כותב גרדוס.
נזכיר כי ביום שישי האחרון הוגש לחברי ועדת הכספים ולשרים בממשלה דו"ח האוצר לפיו על מנת לעמוד ביעד הגירעון המותר לשנת 2024 (2.25%), יש צורך בקיצוצים חדים בסך של 67.2 מיליארד שקל - סכום עצום ושווה ערך לתקציב משרד החינוך לשנה שלמה.
עם זאת, באוצר ממליצים להסתפק כאמור בקיצוץ קל יותר של כ-25-30 מיליארד שקל, כתוצאה מכך יוגדל הגרעון בתקציב המדינה לשנת 2024 באופן חד פעמי עד שיעור של .5%-4.5%.
מאין יבוא הכסף?
באוצר ממליצים להפחית את הוצאות הממשלה בסך של 16 מיליארד שקל ולהגדיל הכנסות בהיקף של 14 מיליארד שקל. לפי מסמך אגף התקציבים שהגיע לידי "ישראל היום", על הממשלה לקדם תכנית התייעלות עמוקה להפחתת הוצאות הממשלה בכ-16 מיליארד שקל, על פי הרכיבים הבאים:
- בשלב ראשון מוצע לסגור כ-10 משרדים על פי תכנית מדורגת, ובהמשך לאמץ את דו"ח הצוות להתאמת מבנה הממשלה משנת 2016 שגובש בהתאם לקריטריונים בינלאומיים, לפיו מספר משרדי הממשלה יצומצם לכ-17-15 משרדים. המהלך צפוי להניב כ-2 מיליארד שקל בהבשלה מלאה
- ביטול הכספים הקואליציוניים בסך של 5 מיליארד שקל לשנת 2024
- הפחתת תקציבי פעילות גמישים ומיקוד תקציבי משרדי הממשלה באספקת שירותים ליבתיים בסך של 6.5 מיליארד שקל
- קידום מתווה הפחתות שכר והפחתת הטבות לעובדי המגזר הציבורי, לרבות בהסדרי הפנסיה התקציבית, וכן הקפאת גיוסים וקיצוץ משרות במשרדי הממשלה בסך של 3.5 מיליארד שקל
על הפרק: מיסוי דלקים ומוצרים מזיקים לבריאות
בצד ההכנסות גרדוס ממליץ על צעדי העלאות המסים בסכום כולל של כ-14 מיליארד שקל בהתאם למדרג עדיפות כלכלית כפי שהוצג על ידי הכלכלן הראשי ורשות המיסים.
לדבריו, "יש להעדיף צעדי מיסוי בעלי תועלות כלכליות והשפעות חיצוניות חיוביות, וצמצום הטבות ועיוותי מס לרבות פטורים. צעדי מיסוי בעלי השלכות חיצוניות חיוביות, כגון מיסוי דלקים ומוצרים מזהמים אחרים ומיסוי מוצרים המזיקים לבריאות הציבור, עשויים להסתכם בכ- 4.6 מיליארד שקל בשנת 2024".
"פעולות לצמצום עיוותים במערכת המס, כגון ביטול פטורים ממס על הון או על ייבוא, עשויים להסתכם בהגדלת הכנסות של כ-6.9 מיליארד שקל. צעדים נוספים להגדלת הכנסה, כגון תיקון עיוותי גביית דמי ביטוח לאומי, עשויים להביא לתוספת הכנסות בסך כ-1.2 מיליארד".
גרדוס מציין עוד כי המלצותיו גובשו על בסיס עקרונות המעודדים צמיחה: "יש לתעדף צעדים שיש בהם כדי לעודד צמיחה על ידי יצירת התנאים להגדלת גורמי הייצור במשק או על ידי העלאת הפריון".
"המלחמה תגדיל משמעותית את הנטל הישיר על משלמי המסים"
בהמשך גרדוס מזהיר מפני "נטל כלכלי על משלמי המסים" וכותב כי "המלחמה תגדיל משמעותית את הנטל הישיר על משלמי המסים, הן בשל עלויות הלחימה החריגות והן בשל הצורך להגדיל באופן ניכר את המשאבים המופנים לטובת תקציב הביטחון בשנים הקרובות".
"היכולת להפנות בשני העשורים האחרונים את פירות הצמיחה להפחתה משמעותית של נטל המס, ללא פגיעה בשירותים הממשלתיים, צפויה לפחות בשל הנטייה להגדיל את הוצאות הביטחון והצורך להגדיל את תקציב תשלומי הריבית , זאת כפועל יוצא מסביבת הריבית העולמית והגידול בחוב הממשלתי".
גרדוס מסכם את המכתב על ידי המלצתו - הלא חדשה – לשלב את האוכלוסיה החרדית בשוק התעסוקה. לדבריו, "המלחמה תעצים בסבירות כמעט ודאית את נטל השירות הביטחוני על האזרחים. לנטל זה יש משמעויות כלכליות נרחבות הן על המשק והן על הפרט - משך השירות הצבאי ואורך שירות המילואים גורמים לאובדן תוצר משמעותי עקב הפגיעה בשוק העבודה".
עוד נכתב כי "בשל החפיפה הקיימת כיום בין האוכלוסייה העובדת לזו המשרתת בצה"ל, הגברת הנטל הישיר בכפיפה אחת עם העצמת הנטל העקיף, בשילוב המגמות הדמוגרפיות, אינן בנות קיימא לאורך זמן.. יש לפעול באופן עקבי וארוך טווח למתן את ההשפעה השלילית של המלחמה באמצעות צמצום של הנטל הכלכלי על האזרחים ופיזורו על אוכלוסייה רחבה יותר. מטרה זו תושג באמצעות שני כיוונים מרכזיים: האחד, הרחבה משמעותית של חלק האוכלוסייה העובדת מסך האוכלוסייה; והשני, הקטנת סך הנטל, באמצעות התייעלות הממשלה והסקטור הציבורי".
"באשר להרחבת האוכלוסייה העובדת, יש להתחיל באופן מיידי ביישום צעדים שיגדילו את שיעור התעסוקה באוכלוסיות הייעודיות. לשם כך, יש לפעול לכך שכלל האוכלוסייה תזכה להשכלה המעודדת תעסוקה, להכשרות ולכלים מתאימים ותפעל תחת תמריצים כלכליים נכונים. המלחמה לא גרעה מהאתגרים המוצגים מעלה. היא חידדה את האתגרים הקיימים, העצימה אותם, והאיצה בצורה דרמטית את הצורך בשינוי מהותי לפתרונם", כך גרדוס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו