"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בכיר בליכוד על החלטת בג"ץ בחוק הנבצרות: "אין כוונה לפעול נגד הפסיקה כל עוד המלחמה בעיצומה"

הבכיר במפלגת השלטון התמקד בעיקר בענייני המלחמה: "הלוחמים שלנו בעזה לא יתחילו לריב ביניהם כי התחדשו המאבקים הפוליטיים" • עוד אמר: "האחריות העיקרית שלנו היא לדאוג לשמור על אחדות העם בעת הזאת"

,עודכן
0השמעה
יש מי שבליכוד חש מאויים. נתניהו ושרי הממשלה. צילום: יונתן זינדל/פלאש90

לאחר החלטת בג"ץ לדחות את חוק הנבצרות לכנסת הבאה, גורם בכיר בליכוד אמר ל"ישראל היום": "אין כוונה לפעול נגד פסיקות בג"ץ באמצעות חקיקה או באמצעות אחרת, כל עוד המלחמה בעיצומה".

הבכיר במפלגת השלטון התמקד בעיקר בענייני המלחמה: "האחריות העיקרית שלנו היא לדאוג לשמור על אחדות העם בעת הזאת, ושהלוחמים שלנו בעזה לא יתחילו לריב ביניהם כי התחדשו המאבקים הפוליטיים".

בית המשפט העליון,צילום: אוליבייה פיטוסי

מוקדם יותר היום, בג"ץ קבע כיחוק הנבצרותלא יחול על הכנסת הנוכחית, אלא ייכנס לתוקף רק בכנסת הבאה, זאת מכיוון שלטענת שופטי הרוב חוק זה הינו פרסונאלי.

גם בהחלטה הזו, כמו בפסילת החוק לצמצום עילת הסבירות השבוע, הכריעו שופטי העליון על חודו של קול אחד בלבד. שישה תמכו בדחיית החוק, וחמישה התנגדו.

שופטי דעת המיעוט לדחיית העתירות והחלת החוק בכנסת הנוכחית היו השופטים סולברג, מינץ, אלרון, וילנר ושטיין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר