ועכשיו, נעבור בחזרה למר קונספציה

בעוד גינוי הקונספציה שהתרסקה בדרום נמצא על שפתי כולם, הנה היא כבר חוזרת לה, בגדול. בפאנלים באולפני הטלוויזיה, בכותרות ובמאמרי פרשנים, רבים לא שינו דבר. אותם אנשים שהמציאו ותדלקו את הרעיונות שגרמו לאסון 7 באוקטובר מובילים שוב, כאילו לא טעו מעולם. בלי חשבון נפש, בלי הכאה על חטא. מפיחים מחדש אש בגחלי החשיבה המורעלת שהביאה אותנו עד הלום.

משום מה אלו שהמציאו, תדלקו ופירשנו את שרשרת האסונות של 30 השנים האחרונות, מאוסלו וההתנתקות ועד עסקת שליט, ממשיכים להגיד לנו מה צריך לעשות. בקול סמכותי, בנחרצות, הם מתווים דרך ומשווקים תפיסות עולם. שלא לדבר על דרישות לחקירה ולהסקת מסקנות מכולם, רק לא מעצמם.

רבים מיושבי הפאנלים וכותבי המאמרים - מאמנון אברמוביץ' ועד עמוס גלעד, מישראל זיו ועד עמוס ידלין, מרביב דרוקר ועד נחום ברנע - ממשיכים להמליץ ולכוון דרך לעתיד, אף שכל כך הרבה אמירות וניתוחים שלהם בעבר התבררו כעיוורים, שגויים והרסניים.

דוגמה קיצונית במיוחד היא אמנון אברמוביץ', האיש שמפגין נוכחות דומיננטית בציבוריות שלנו זה עשרות שנים. האיש שקידם את אסון אוסלו, שהפציר לשמור על שרון מכל הפללה כמו אתרוג, כדי שניתן יהיה "להתנתק" מעזה, מי שדחף להיכנע לסחיטה המדממת שסופה בעסקת שליט. בכל צומת אפשרי טעה אברמוביץ' והטעה, תוך הובלת ההנהגה לביצוע טעויות איומות. בכל חברה הגיונית הוא היה מוחזק כאחד האחראים למה שהתרחש.

כך גם האלוף (מיל') עמוס גלעד, מי שלקח חלק ברבים מהתהליכים ההרסניים, ההזויים, שבנו את הקטסטרופה. גלעד הוא מר קונספציה במלוא הדרו - אדם שמגלם את הדיסקט הלאומי והביטחוני ההזוי שהוחלף באוסלו. והנה גם היום, תחת כל מצלמה רעננה, הוא בשלו. ממשיך לקדם את חיזוק רשות הטרור הפלשתינית, נוזף במי שמעז להציב אותו אל מול המציאות.

כל איש מקצוע אחר, פרט לפרשנים למיניהם, היה פורש בבושת פנים אחרי כישלונות סדרתיים שכאלו, בוודאי שלא מתיימר להטיף ולהורות דרך לעתיד. אבל אצלנו, כאשר מדובר על הנתיב המשיחי שמכונה דרך מחנה השלום, אין גבול.  

נוטרי אבו מאזן

חזרת הקונספציה מסוכנת במיוחד בכל מה שנוגע לשאלת היום שאחרי, כי שוב מטיפים לנו להתעלם מהמציאות. לשחרר בדם החיילים את מעוזי האויב, כדי להשליט שם מחדש את רשות הטרור של רמאללה. שום עובדה עכשווית וניסיון היסטורי לא עוזרים, גם לא ההזדהות של אבו מאזן ואנשיו עם דרך חמאס מאז 7 באוקטובר, מאי גינוי ועד תמיכה מפורשת. גם לא הנתונים על מעורבות מאסיבית של קציני המנגנונים ופעילי הפת"ח בטרור נגדנו רק בחודשיים האחרונים.

מי שאמורים להיות מומחים לענייני פלשתינים, צבא וביטחון מובילים את קונספציית העיוורון שגרמה לבכירי המודיעין להתעלם מהמציאות ערב 7 באוקטובר, בהמשך להונאה העצמית בהתנתקות ובכל ימי אוסלו.

באותה נשימה גם מטיפים לנו להיכנע ללא תנאי לכל גחמה של שלטון ביידן. כי אין לנו ברירה, כי החזון של קיצוני הדמוקרטים להשליט רשות פלשתינית "מתחדשת" נכון וצודק. מעבר לעובדה שאסור לנו להתאבד מבחינה לאומית, אפילו במחיר של עימות עם הידידה הגדולה שלנו, בכלל לא ברור שעימות שכזה אכן נדרש, גם אם נגיד לביידן ואנשיו - פשוט לא.

כי לטעות החמורה של קונספציית הממשל הדמוקרטי, מאז ימי אובמה, לא שותף הממסד הרפובליקני. זה שצפוי בוודאות גדולה לשלוט בוושינגטון ביום שבו נשתלט סופית על ערבות חאן יונס. גם בגלל זה המלצת ה"מומחים" להתקפל היא תלושה, לצד היותה הרת אסון.  

לחבילת הטיפשות נוסף רשע בדמות רדיפת המתיישבים ביו"ש. ללא הרף מטפחים את עלילת העברת העתודה המטכ"לית ליו"ש ערב המלחמה, וזה לא מקרי. הכוונה היא להפנות אצבע מאשימה נגד עצם הישיבה שלנו ביו"ש, כדי להצדיק את הכניעה לאמריקנים ולאבו מאזן. רק שסיפור העתודה המטכ"לית מחזק את מחדל העיוורון של מקבלי ההחלטות ערב שמחת תורה, עיוורון שנבע מאותה קונספציה היסטורית שהביאה לנו את הרשות הפלשתינית.

מי שהעביר את העתודה לא העלה על דעתו מה עומד להגיח מדרום, סבר בטעות שהאיום ביו"ש חמור יותר. רק שאלמלא הישיבה הביטחונית המוצקה שלנו בחווארה ובחברון היינו מקבלים את חמאס במהדורה מחוזקת בפתח תקווה ובתל אביב. 

חזרה לקונספציית שליט

הדוגמה הבוערת מכל לשיבת הקונספציה נוגעת לחטופים ולעצירת המלחמה. נא לא להתבלבל, שום דבר אינו מקרי בקמפיין העוצמתי שנועד לכופף את הממשלה להיכנע לחמאס ללא תנאי. כל ראיון של בן משפחה בתקשורת, כל כותרת בעיתון - הכל תוצר של מסע מתוחכם שמשחזר את הדינמיקה שהובילה ב־2011 את ההנהגה החלשה, בראשות נתניהו, להיכנע ולשחרר את סינוואר וחבר מרעיו. 

את הקמפיין אז הובילה תמי שינקמן, שממשיכה להיות מוזמנת לאולפנים, ומתמידה לשווק את הסחורה האיומה שהצליחה למכור בזמנו. זו שגרמה לרצח עשרות ישראלים בידי מחבלי העסקה אחרי שחרורם, ואחר כך לאסון 7 באוקטובר עצמו. לא, היא לא מתחרטת, לא חושבת שעשתה משהו רע, אפילו לא סבורה בדיעבד שהעסקה היתה טעות מרה.

מעבר לעמדה המקוממת, הבעיה היא שאנשים כמו שינקמן, ובראשם רונן צור, ממשיכים לקבל דחיפה להובלת קמפיין זהה ואפקטיבי. זהו מהלך שקורע את הלב ומשחק לידיים של האויב. למשל, בהבלטת הציטוטים הקשים מהפגישה של חלק ממשפחות החטופים עם שרי הקבינט. שלא לדבר על כותרות שהאשימו את הממשלה בנוסח "אתם הורגים אותנו". שימו גם לב להצנעת קול המשפחות שמתנגדות לכניעה לחמאס, כמו איריס חיים - אמו של יותם שמוחזק בעזה, או אליהו ליבמן - אביו של אליקים.

עשרות שנים, מאז קום המדינה, התנגדנו בצדק לכל כניעה לניסיונות הסחיטה של האויב. מאנטבה ועד סבנה המחשנו למי שעומד מולנו שלא יצליח לפרק אותנו מבפנים. ואילו מאז עסקת ג'יבריל אנחנו מספקים לאויב תחמושת אפקטיבית במיוחד, ששיאה הגיע לידי ביטוי באסון שליט. אבל היום עלול להתחולל נזק גדול בהרבה, כאשר הסיסמה "כולם תמורת כולם" היא לא פחות ממתכון לחיסול המדינה. שלא לדבר על הדרישה לעצור את הלחימה ולאפשר למפלצות להיחלץ ממלתעותינו.

כך שבות להן הקונספציות הממאירות שעליהן נבנה ליקוי המאורות של השבת השחורה. כך יש מי שמאפשר להן להשתלט שוב על השיח, להרעיל את הציבור ולערער את עמוד השדרה החלש ממילא של המנהיגים שלנו. כדי לחסום את המגמה המסוכנת הזו חשוב קודם כל להפסיק להקשיב לכל מי שהביא אותנו עד הלום. כל מי שממשיך להפיץ את משנתו השגויה, למרות הכל, במקום לפרוש לפינת הבושה של ההיסטוריה.