סקרים חדשים שנערכים על ידי אישים פוליטיים שנמצאים מחוץ למערכת הפוליטית, חישוב מסלול מחודש על ידי חברי ליכוד וגם פריחת מפלגות הימין העתידית: אחרי פאוזה בת חודשיים כמעט, נראה שהמערכת הפוליטית שבה למסלולה. גורמים בליכוד העריכו כי רה"מ נתניהו שוקל אפשרות של יציאה לבחירות בזק, אך בסביבת נתניהו דחו את הטענות ואמרו "אפס עיסוק בפוליטיקה בימים אלה".
שני התסריטים שדנים בהם בתוך הליכוד מתייחסים האחד לאפשרות להחליף את נתניהו בכנסת הזו במטרה להימנע מיציאה לבחירות, שבוודאות תחרוץ את גורלם הפוליטי, והשני ליציאה לבחירות מהירות תוך כדי מלחמה.
חברי כנסת בליכוד אומרים בשיחות סגורות כי להערכתם נתניהו בוחן את האפשרות לצאת לבחירות בזק במטרה להקדים את יריביו שמתארגנים בצידי המגרש הפוליטי. כחלק מהמהלך, נתניהו יפעל לעריכת פריימריז לראשות הליכוד על מנת לאשרר את תמיכת המפלגה במועמדותו.
המכשול שיעמוד בפני מהלך שכזה: לפחות מחצית מחברי הסיעה הנוכחיים, לא צפויים לפקוד את ספסלי הכנסת הבאה לאחר מערכת הבחירות הבאה. אלה כבר אומרים שלא יתמכו בניסיון של נתניהו לפזר את הכנסת, וכפועל יוצא לקצר את הקריירה הפוליטית שלהם. נראה שגם שותפיו במפלגות הימין לא ימהרו לצאת לבחירות נוכח הסקרים.
המפלגות החדשות: משתלבים מימין
למרות שבכנסת עצמה יושבים עשרות חברים שאין להם עניין ביציאה לבחירות כעת, ובראשם נתניהו, ואילו הסיכויים נוטים דווקא לטובת מפלגות חדשות שיוולדו כאן בקרוב. ככל הנראה מדובר בעיקר על שתיים, אחת שתוקם על ידי ראש המוסד לשעבר יוסי כהן השנייה על ידי ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט ואחרים.
בגזרת הליכוד, שרים במפלגה מחזיקים, בין היתר, בנתונים הבאים שלקוחים מתוך סקר שבחן מגמות עתידיות: מפלגת הליכוד עלולה להתרסק ל-15 מנדטים לכל הפחות, בזמן שמפלגת המחנה הממלכתי של גנץ מציגה נתון יציב של 26 מנדטים, גם בהנחה שבנט, כהן ואחרים מצטרפים למערכת הפוליטית.
פריחת מפלגות הימין ביום שאחרי תהלום את סדר היום המדיני-ביטחוני שיעסיק את אזרחי ישראל גם בחודשים הקרובים בעקבות הטבח ובראשו שאלת המדינה הפלשתינית. לא סתם נתניהו מחד ולפיד מאידך עוסקים ברשות הפלשתינית בעזה כן או לא. השאלה הזו שמעסיקה את הממשל האמריקני לקראת הבחירות לנשיאות, תפגוש כאן בשנה הקרובה עיסוק שיוביל הרחק מדעת הקהל האמריקנית לעבר פתרונות אחרים ביום שאחרי בעזה.
בסקר שמחזיקים בחשש אנשי הליכוד מעריכים גם כי אף אחת מהמפלגות המכהנות לא נתפסות כאלטרנטיבה שלטונית. משמע – לא רק הליכוד תחת נתניהו נפגע פוליטית מהשלכות הטבח, אלא למעשה כל השחקים הפוליטיים על המגרש.
זו הסיבה לרמיזות האחרונות של ראש המוסד לשעבר כהן שמתבשם כנראה מסקרים דומים המובאים בפניו. ישראל צפויה לחפש מנהיג ביום שאחרי – מחוץ למערכת הפוליטית המכהנת. אותו מנהיג יידרש לצאת נגד כל מה שנתפס ככשלי הטבח: הסכם אוסלו, עסקת שליט, ההתנתקות ותאוריית המלחמה בסבבים.
עוד נתון מעניין, בנט אם אכן ישוב בהתאם לתוכניות, צפוי להנות בעיקר ממנדטים שמגיעים ממצביעי המרכז ולא מהימין. מי שייפגעו מחזרתו למגרש יהיו מפלגותיהם של גנץ ולפיד שמהם הוא שואב מנדטים בהתאמה, ומעט מאוד קולות מהימין חרף זהותו עם המחנה.
יוסי כהן לעומת זאת צפוי לשאוב את כוחו הפוליטי מהליכוד ואפילו מבן גביר. בקואליציה, הודה אתמול אחד מכירי המפלגות השותפות של נתניהו כי אין להם אינטרס בבחירות כעת בשל תחזית המנדטים העגומה, מה שמוביל באופן ישיר ליישור קווים בין נתניהו לשותפיו באשר לאישור הכספים הקואליציוניים שבתוך תקציב המלחמה (סכום זעום יש לומר, לעומת 30 מיליארד צרכי מלחמה מידיים).
למרות שהממשלה צפויה לחתום בקרוב רק את השנה הראשונה לכהונתה, השיח הפוליטי הפך להיות מאפיין של שנה אחרונה: כלומר כזה המתאפיין בסיסמאות בחירות ונפיצות שיכולה לקרב את הבחירות עצמן באופן מהיר. סבב הלחימה שהחל ביום ראשון צפוי להיות בעצימות גבוהה לפחות בחודש הקרוב ולכן במערכת הפוליטית מעריכים כי התכנות לבחירות תעלה שלב רק בכנס הקיץ. בליכוד כבר מגששים אחרי היום הבא, ולא רק הם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
