"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נתניהו "מסונדל": השרים מאיימים - אך ראש הממשלה לא יכול להרשות לעצמו לפטר אותם | ההסבר
לא רק במחנה הממלכתי, אלא גם בתוך הליכוד השרים יוצאים בדרישות ובקריאות שלא בטוח היו מרשים לעצמם בימים תיקונם • התנגדות לתקציב בשגרה אמורה להוביל לפיטורם • אלא שמהלך שכזה עלול לפרק לנתניהו את הממשלה
נתניהו בסיעת הליכוד (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

נתניהו "מסונדל": השרים מאיימים - אך ראש הממשלה לא יכול להרשות לעצמו לפטר אותם | ההסבר

לא רק במחנה הממלכתי, אלא גם בתוך הליכוד השרים יוצאים בדרישות ובקריאות שלא בטוח היו מרשים לעצמם בימים תיקונם • התנגדות לתקציב בשגרה אמורה להוביל לפיטורם • אלא שמהלך שכזה עלול לפרק לנתניהו את הממשלה

שירית אביטן כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אוחזים במקל משני הקצוות:שרי הליכוד אבי דיכטר וניר ברקת, יחד עם יתר שרי המחנה הממלכתי, עשויים להתנגד לחוק התקציב שיעלה להצבעה בקריאה ראשונה ביום רביעי הקרוב במליאה. האיומים כבר נשמעים היטב וגם דרישות לשינויים ברגע האחרון בתקציב עתק שנועד בעיקרו לתמוך את המלחמה אך כולל גם חרף הביקורת כספים קואליציוניים.

בימים כתיקונם שר שמצביע נגד החלטה שעברה בממשלה אמור להתפטר או שראש הממשלה יכול לפטר אותו זאת בשם עקרון "האחריות המשותפת".

כך כותב פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה בהתייחסו לחוק יסוד הכנסת(מצורף בהמשך הכתבה),שעם השנים הפך לנוהג: "חברי ממשלה רשאים להביע את דעתם ואף להצביע נגד הצעה או מדיניות שמועלת על-ידי ראש הממשלה במסגרת מליאת הממשלה. אבל מרגע שהתקבלה בממשלה החלטה, הם חייבים להתיישר איתה. כלומר, אם החלטה מסויימת התקבלה ברוב במליאת הממשלה והיא מועברת להצבעה בכנסת אזי השֹרים, גם אלה שהתנגדו לה, חיייבים לתמוך בה. אם הם חשים כי מצפונם אינו מאפשר להם לעמוד מאחורי ההחלטה – מן הראוי שיתפטרו. אם הם לא עושים זאת, מצופה מראש הממשלה לפטר אותם".

חוק יסוד הכנסת שהפך לנוהג, צילום: צילום מסך

אלא שנוהג לחוד וימי מלחמה לחוד. בסביבת נתניהו לא מראים כל כוונה להסלים מצב מתוח ממילא בתוך הממשלה תוך כדי מלחמה ונשמע כי נתניהו לא יסתכן בהתססת השטח תוך פיטורי השרים המתנגדים בזמן מלחמה.

כך למעשה הדבר היחיד שבקואליציה יבטיחו זה רוב יחסי שיעביר את החוק, ועם השרים המתנגדים לא יבואו חשבון לטענתם בעת הזו. כך יכולים דיכטר וברקת חרף המשמעת הנדרשת לשרים ו-ודאי שרים במפלגת השלטון להחלטות ממשלה להיצמד להתנגדותם (חרף העובדה שהחוק יעבור ממילא) ולשמור על הכסא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...