"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גורמים בסביבת ברקת: "הוא הבהיר לנתניהו שלא יצביע לתקציב כפי שהוא"

שר הכלכלה, שנעדר מישיבת סיעת הליכוד, לא הגיע להצבעה על הגירעון בכנסת • עם זאת, לייחוס, השר עצמו נשמע מפויס יותר בהתייחס לתקציב משרדו: "מאמין שאפשר להגיע להסכמות" • החוק עבר חרף ההתנגדות של חברי המחנה הממלכתי

,עודכן
0השמעה
נתניהו וברקת (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

מסרים סותרים:גורמים בסביבת שר הכלכלה ניר ברקת אמרו הערב (ראשון) כי הוא הבהיר לראש הממשלה בנימין נתניהו "שלא יצביע לתקציב כפי שהוא".

בסביבת ברקת, שלא הגיע להצבעה, על חוק הגירעון בתקציב המדינה, אמרו: "התקציב כפי שהוא יוביל לקריסה כלכלית. זה תקציב גרוע בלי מענה לבעיות הצמיחה וללא סיוע קריטי לעסקים בפריפריה. השר ברקת הבהיר לנתניהו שלא יצביע לתקציב כפי שהוא".

שר הכלכלה ניר ברקת (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

ברקת גם לא הגיע מוקדם יותר לישיבת סיעת הליכוד. חוק הגירעון בתקציב המדינה עבר ברוב של 53-59, וכל חברי הכנסת מהמחנה הממלכתי הצביעו נגד.

עם זאת, השר עצמו נשמע מפויס יותר. "תקציב משרד הכלכלה כפי שהוא כעת לא נותן מענה מספק לעסקים בדרום ובצפון. ביקשתי הזרמה של 250 מיליון שקלים לסיוע לעסקים ורשויות מקומיות באיזורי הלחימה כדי למנוע את קריסתם. בנוסף דרשתי להציג תקציב צמיחה משמעותי לשנת 2024 כדי להזניק את הכלכלה אחרי המלחמה. אני מאמין שנוכל להגיע להסכמות בנושא, כולם מבינים שזה צריך להיות בראש סדר העדיפויות שלנו".

ללא הסכמה של סמוטריץ'

במקביל לדברים הנוגעים לברקת, שר החקלאות אבי דיכטר הגיע להצבעה הראשונה על התקציב, והצביע בעד בקריאה הראשונה על חוק יעד הגרעון. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טרם הסכים להצעותיו של דיכטר בנושאים בנוגע להכשרת השטחים והחממות לעונה הקרובה כדי שהתוצרת תגיע לקראת פסח, ולמרות שנמצא התקציב למחירי המים המושבים – סמוטריץ' לא נתן את האישור להשתמש בו.

אבי דיכטר (ארכיון),צילום: אורן נחשון


בסוגיה אחת הושגה הערב הסכמה, שבעקבותיה סמוטריץ' הבהיר כי הוא יוציא צו המבטל את הפחתת המכס בתחילת שנת 2024, כך שהוא יושהה לשנה את הצו הקיים, שללא ביטולו, הפעימה השלישית של הפחתת המכס על ייבוא ירקות ופירות תיכנס לתוקף).

ההפחתה המשמעותית של המים המושבים ועידוד שתילה עדיין נמצאים במחלוקת, והשניים פועלים להסדרתם לפני ההצבעה בקריאה השנייה והשלישית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר