חברי רע"מ הסירו את המסכות: האידיאולוגיה מאחורי הפנים של התנועה האסלאמית המאוחדת

מנסור עבאס עושה כל שביכולתו. מי שעוקב אחרי הטקסטים שלו מאז פרוץ המלחמה, יכול בקלות להתמסר למסרים שלו.

בשבוע שעבר הוא כינס את ישיבת הסיעה והתקשורת ואמר דברים חשובים, הוא גינה את המעשים המתועבים שנעשו ב־7 באוקטוברוביקש מהציבור הערבי־ישראלי לגלות אחריות, לשמור על הסדר הציבורי, לא לפנות לאלימות פיזית, מילולית או כתובה, להיזהר מהסתה ולא לפגוע ברכוש ציבורי ופרטי.

עבאס דיבר על החיים המשותפים ואמר: "לא קל יהיה לבנות אמון בנסיבות של ימינו, אבל אין לנו ברירה אחרת". אך את חוסר האמון המשווע יוצרים אנשי מפלגתו שלו.

לא ההתבטאות הבעייתית הראשונה

לדוגמה, מספר שתיים שלו ויו"ר הסיעה, ווליד טאהא, בחר לפני שבועיים בלבד, בעת שהתפוצצה רקטה ששיגר חמאס על בית החולים בעזה, לאמץ את הנרטיב השקרי שלפיו ישראל תקפה את המקום.

טאהא, חבר בפרלמנט הישראלי, כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "התנועה האסלאמית המאוחדת מגנה את הטבח בבית החולים אל־מדני שבעזה, ודורשת את הפסקת המלחמה וסיוע הומניטרי".

זהו טקסט שמכאיב לאוזניים ישראליות. עוד נכתב שם כי הם מגנים את "הטבח הנתעב שהותיר מאות שאהידים ופצועים בהפצצת כיכר הבפטיסטים ובית החולים בעזה".

מכעיסה עוד יותר העובדה שאף שבתוך שעות הוכח מעל לכל ספק סביר שהפגיעה בבית החולים היתה של אנשי חמאס - הפוסט של חבר הכנסת לא נמחק, ועדיין מתנוסס בדף הפייסבוק שלו.

זו אינה ההתבטאות הבעייתית הראשונה של טאהא. כשצה"ל יצא למבצע מגן וחץ, חבר הכנסת טען שמדובר במבצע שהוא "פוליטיקה של דמים", שהאיומים של אלמוג כהן ושל בן גביר בדבר הצורך במבצע כזה הם שהובילו אליו, וש"הדם הפלשתיני הוא המחיר של בן גביר ושל כהן".

וזה לא שטאהא הוא היחיד. חבר כנסת מאותה המפלגה, העונה לשם יאסר חוג'יראת, התייצב מעל לבימת הכנסת ב־16 באוקטובר וכינה את רוצחי חמאס, שתכננו את הפעולה במשך שנה ארוכה תוך כדי הסחות דעת של הפורעים על הגדר, כ"נוער הגדר בגדה ובעזה, שצריך לתת להם אופק".

אם לא די בזה, הוא ביקש להפסיק את ההתגרויות מ"שני הצדדים"(!), כאילו הרצח, האכזריות, ההתעללות, האונס והחטיפה הם מנת חלקם של הישראלים והערבים כאחד.

כולם סופגים את הנזק

גם אם מנסור עבאס הוא איש שלום פורץ דרך, החשש האמיתי הוא שהאידיאולוגיה האסלאמיסטית מתחבאת בשורת הכיסאות של חבריו למפלגה. מאחורי הפנים היפות ומתק השפתיים שלו יושבים אנשים עם מסרים אנטי־ישראליים מזעזעים.

שני מקרים של אמירות קיצוניות נאמרו אתמול על ידי פוליטיקאים. האחד של ח"כית אימאן ח'טיב יאסין מרע"מ, והשני של השר עמיחי אליהו. עד כמה שזה מפתה, אי אפשר להשוות ביניהם. השר עמיחי אליהו ביקש להשמיד את האויב, ח"כ ח'טיב יאסין ביקשה לחזק את האויב.

יש משותף אחד בין האמירות: שתיהן מצריכות תגובה חריפה יותר משקיבלו אתמול. האמירה של אליהו מיותרת, טיפשית, מזיקה וחסרת אחריות. על אף העונש שהוטל עליו - השעיה מישיבות הממשלה - אליהו כבר הצביע במסגרת הצבעת ממשלה. גם עבאס לא יכול לפטר את הח"כית שלו - ואת הנזק מכך כולם סופגים.