"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

ממשלת חירום היא חשובה, אך הביצועים הם שיכריעו

ריסוק חמאס פירושו שחיילינו יוכלו להסתובב בערים הצפופות של הרצועה, כפי שהם עושים ביו"ש מאז חומת מגן • אי אפשר להסתפק בפחות מזה

,עודכן
0השמעה

נתניהו לאחר הקמת ממשלת החירום: "נחסל את חמאס כפי שהעולם ריסק את דאעש" / לעמ

ההקמה שלממשלת החירום הלאומיתהיא בשורה חשובה מאוד במלחמת הקיום שנכפתה עלינו. החיבור המחודש בין נתניהו לבין גנץ, איזנקוט וסער, שנראה ברגע הראשון קצת מוזר, חשוב מאין כמותו אחרי שנה של פילוג נוראי. תחת נסיבות קטסטרופליות שהשטן לא ברא - רבים רצו לראות את מנהיגיהם מסוגלים לעבוד יחד, וסוף־סוף הדבר הושג.

אחדות משדרת מסר של עוצמה. בפרט לאותו חלק בעם שלא היה לו ייצוג בממשלה עד כה, ושכעת יכול להזדהות עם דמויות שקרובות אליו ולהשקפת עולמו. היכולת להתחבר יחדיו כדי להציל את המדינה מחלחלת למטה, אל העם והחיילים, וגם מקרינה החוצה כלפי האויב.

אך אחרי שהסדירו הנבחרים את מנגנון העבודה ביניהם, חשובות פי כמה הן ההחלטות שיקבלו והמדיניות שיעצבו. אמנם עוד לא הגיעה העת להביט לאחור ולהטיל אחריות ואשמה, ובכל זאת - יש לזכור שלרה"מ נתניהו, לבני גנץ שהיה גם רמטכ"ל וגם שר ביטחון, ולרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט יש חלק נכבד מאוד ביחס הישראלי לחמאס בעשור האחרון. שלושת חברי "הקבינט המצומצם" שאמור להכריע את חמאס הם אלה שבמשמרות שלהם, ותחת עיניהם הפקוחות, הארגון התעצם והגיע להיות מה שהגיע, סבב אחרי סבב.

עזה לאחר תקיפות חיל האוויר,צילום: אי.אף.פי

על אף ההיסטוריה הזו, אין זה הזמן לחשבונות. בנסיבות שבהן אנו נמצאים גם מטאטא יורה, ונלחמים עם מה שיש. אך דווקא בגלל העבר הזה, על השלישייה המובילה מוטלת חובה עליונה עוד יותר לתקן את משגי העבר ולרסק עד עפר את חמאס, כפי שהם ואחרים לא עשו בכל 15 המבצעים הקודמים שישראל יצאה אליהם מאז ההתנתקות.

ריסוק חמאס פירושו שחיילי צה"ל יוכלו להסתובב במרחבי הערים הצפופות של הרצועה, כפי שהם עושים בערי יו"ש מאז מבצע חומת מגן. אי אפשר להסתפק בפחות מזה. אם חמאס לא ימוגר - תושבי הנגב ששרדו לא יחזרו לבתיהם, וחבל ארץ בתוך ישראל הריבונית יינטש. אי אפשר להעלות על הדעת תרחיש כזה, שיהיו לו השלכות גם על צפון הארץ וגם על האויבים שצופים בנו מעבר לגבול.

שלילה מוחלטת ופרמננטית של יכולת חמאס לפגוע ביהודים, אפוא, היא היעד שהקבינט חייב לקבוע. מי שאמור להוציא אותו לפועל הוא הצבא, ואל ביצועיו יש להפנות תשומת לב לא פחותה מאשר לאלה של הפוליטיקאים.

לתקשורת אמנם מאוד נוח לעסוק בשמות ובתפקידים, אפילו בעיצומה של מלחמה כה נוראית. אך השאלות הפרסונליות האלה הרבה פחות חשובות מהתוכניות האופרטיביות של הצבא ומהיכולת שלו להוציא אותן לפועל. בסוף, הביצועים של צה"ל - ולא המילים של שרי הקבינט - הם מה שיכריע את המלחמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר