"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

בקואליציה שוקלים: כל צד יבחר שופטים שהציע המחנה הנגדי

במתווה המתגבש של הוועדה לבחירת שופטים נשקל כי במצב של אי-הסכמות - הקואליציה והאופוזיציה יציעו שופטים מטעמן, והצד הנגדי יבחר מביניהם • החשש: המנגנון עשוי לגרום להקצנת בתי המשפט

,עודכן
0השמעה
נציגי הקואליציה והאופוזיציה בבית הנשיא, מארס 2023. צילום: קובי גדעון/לע"מ

מזה זמן מה שבממשלה שוקלים ליצור שיוון מלא בין מספר החברים מהקואליציה ומהאופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים. אך כעת נודע ל"ישראל היום" כי במקרה הסביר בו ייווצר שיתוק, ולא יגיעו להסכמות בתוך הוועדה עם גורמים באופוזיציה באשר למינוי שופט זה או אחר - נשקל מנגנון חדש שאמור להכריע בין הצדדים.

כאמור, בקואליציה שוקלים לשנות את הרכב הוועדה כך שהיא תמנה חמישה נציגים מטעם האופוזיציה וחמישה מטעם הקואליציה – ללא גורמים נוספים כגון שופטים וחברי לשכת עורכי הדין כפי שקורה כיום. כדי למנות שופטים יידרש רוב של שישה כך שהקואליציה תהיה חייבת להגיע להסכמות לפחות עם גורם אחד מהאופוזיציה – או להיפך.

על פי ההצעה, במצב בו הוועדה תשותק ולא יתגבשו הסכמות במשך כמה חודשים, ייקבע דד ליין בחוק שבסיומו הקואליציה תציג שני מועמדים לשיפוט לעליון מטעמה, האופוזיציה תציג שני מועמדים אחרים מטעמה - וכל צד יידרש לבחור מועמד אחד שיתמנה מהמועמדים של הצד הנגדי. נזכיר כי נכון לכתיבת שורות אלו, אין דין ודברים ממשי בין הצדדים בנושא.

מינוי שופטי העליון החדשים. בית הנשיא, יוני 2022,צילום: אורן בן חקון

הבעיות בהצעה

מבחינת גורמים בקואליציה, מדובר בהצעה שנועדה למנוע שיתוק בהרכב הוועדה החדש שכן יש חשש כי לאור הוטו שיהיה לאופוזיציה בוועדה יהיה לה אינטרס למנוע מינויים לקואליציה והיא תסרב להגיע להסכמות. אך בפועל, יש מספר בעיות עמה.

הראשונה היא שהמנגנון עלול לגרום למעשה למינוי שופטים קיצוניים לשני הצדדים, שכן האופוזיציה תציג את המועמדים לשיפוט הליברליים ביותר והקואליציה תציג את השמרנים ביותר.

בנוסף, לטענת האופוזיציה, גם אם ההרכב יכלול נציגים מטעמם שאינם פוליטיקאים, מדובר בפוליטיזציה של הוועדה שכן כלל הנציגים יבחרו על ידי הפוליטיקאים.

דבר אחרון - אמנם לא ברור עדיין מה גורלה של הרפורמה המשפטית בתוך הקואליציה, אך בהיעדר הסכמות, בליכוד יש לא מעט ח"כים שאינם מעוניינים לקדם את שינוי הרכב הוועדה באופן חד צדדי.

גם החרדים לא מוכנים להמשיך לשתף פעולה עם קידום הרפורמה ללא העברת חוק הגיוס תחילה. לכן, זהו האתגר הראשון בסדר העדיפויות של הממשלה לקראת כנס החורף.

"נשנה את הוועדה ואז נעצור". רה"מ נתניהו,צילום: מתוך הראיון ברשת בלומברג TV

הגבול של נתניהו?

בתוך כך, בראיון שהעניק לרשת "בלומברג TV" האמריקנית, כחלק מסדרת ראיונותיו לאחרונה בתקשורת הזרה ,אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "נקדם את שינוי הוועדה לבחירת שופטים ואז נעצור את החקיקה. בגדול, זה מה שנשאר ואני חושב שלא צריך לקדם חוקים נוספים.

"אני לא חושב שאנחנו צריכים לנוע ממצב קיצון אחד למצב קיצון שני - מסיטואציה שבה אנחנו פועלים תחת המערכת המשפטית הכי אקטיביסטית בעולם למצב שבו הכנסת או המחוקק יכולים לבטל כל החלטה של בית המשפט. חייב להיות איזון ולשם אנו חותרים".

במבט קדימה לעתיד המדינה על רקע החשש לפגיעה בדמוקרטיה ומלחמת אחים, אמר נתניהו: "אני בטוח לחלוטין שישראל תצא (בתום הרפורמה המשפטית), יציבה, מצליחה ודמוקרטית. לפחות דמוקרטית כפי שהיא היום ולטעמי אף יותר.

"אני לא חושב שאנחנו עומדים לשסע את המדינה ואנחנו לא בדרך למלחמת אחים. מה שאנחנו רואים כרגע זה את הקונפליקט הטבעי בין שתי השקפות שונות, שטרם הגיעו לנקודת השוויון שבה הן יכולות לפעול יחד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר