אל תפגעו באמון בצה"ל: הביקורת של חברי הקואליציה על אלוף פיקוד מרכז מסכנת את ישראל

במערבולת השוטפת את החברה הישראלית -התבטאויות של חברי כנסת נגד אלוף פיקוד המרכז- דוחפות גם את צה״ל אל מרכז המערבולת. נוצרת במגמה זו סימטריה מלאה בין המטילים ספק בממלכתיות צה״ל מימין ומשמאל. אין הבדל בין הספק שהטילו כמה ממובילי המחאה, במניעים המקצועיים שהביאו את המטכ״ל להובלת המבצע האחרון במחנה פליטים ג׳נין- בטענה שהמבצע כביכול מונע לפחות בחלקו, מאינטרס פוליטי של ראש הממשלה- לבין אלה שמטילים ספק בשיקוליו הענייניים של צה״ל במדיניותו כלפי פעילות מתנחלים במרחבי יו״ש.

גם אם ישנה מחלוקת ויש מקום לביקורת עניינית - מפקדי צה״ל ראויים לאמון ביחס למניעי התנהלותם כנטוליי הטייה פוליטית. פגיעה באמון בשיקולי הפיקוד של צה״ל מסכנת את קיומו של צה״ל כגוף ממלכתי שחייב להמשיך להיות כזה ןעל כולם מכל צדדי המחלוקת, לשמר אותו ככזה בכל משמר.

בשנים ראשונות למדינה, בן גוריון היטיב לתאר את סכנת הפיצול בעם ישראל כאיום על בסיס היכולת לכינון מדינה. כך תיאר לדוגמה בנאום להנהגת יהודי ארה״ב מאי 1951: ״הבאנו אתנו מהגולה הרגלי התפוררות. אנרכיה, חוסר אחריות ממלכתית, חוסר ליכוד לאומי, חוסר הבחנה בין טפל לעיקר, בין ארעי לקבוע״.

בשעה הזו כאשר מפקדי צה״ל נאבקים על שימור המחנה מחוץ לטלטלה הפוליטית, כל הטלת דופי הצובעת את הנהגת צה״ל בצבעי השסע הפוליטי, מסכנת את בסיס קיומו של צה״ל כגורם מאחד החייב להמשיך להתקיים מעל ומחוץ לכל המחלוקות. מי לא מבין שבלי אחדות צה״ל אין למדינת ישראל את כוח המגן הדרוש לעצם קיומה. אזהרה זו נכונה לכולם לכל מי שחרד לעתידה של מדינת ישראל.

מדינת ישראל בשעת חירום, הפיצול והמחלוקת הגיעו לשיא המאיים על חזון תקומת המדינה וקיבוץ הגלויות. איחוד העם הוא כרגע צו השעה, החובה הראשונה במעלה להנהגה הלאומית. החברה הישראלית דומה כרגע למצבו של חולה בקריסת מערכות - במצב הזה כל ביקורת על הנהגת צה״ל מימין או משמאל מחמירה את המצב. מכל מי שאכפת לו נדרשת אחריות ממלכתית.