"אין מנוס מלחימה": מהאוויר ומהים, חמאס משתקם

מאז כניסתה לתוקף שלהפסקת האש ברצועת עזהנוצרה בציבור הישראלי תפיסה המנותקת מהמציאות בשטח, שלפיה גבולות הרצועה סגורים, הלחימה הופסקה וחמאס עצמו לקראת התפרקות. אלא שמשיחות עםגורמים צבאיים, חלקם בכירים, עולה תמונה הפוכה: חמאס נמצא בתהליך התעצמות שיטתי ומואץ.

לפי גורמים המעורים בפרטים,מסדרון הסיוע ההומניטריהוא אחד הצינורות המאפשרים לחמאס את התעצמותו, כאשר רק לאחרונה נחשפו לפחות שני משלוחים שבהם הוסלקו חומרים אסורים במסווה של מזון וציוד הומניטרי מאושר. התפיסות הללו, טוענים בכירים, אינן מקרה נקודתי, אלא מנגנון להבטחת שמירת שרידותו של חמאס ומניעת קריסתו.

הפסקת האש לא עצרה את חמאס, אלא נתנה לו מרווח נשימה להעמיק את התבססותו מחדש. ארגון הטרור מנצל את העיכוב ביישום השלב השני של ההסכם כ"חלון הזדמנויות" להתעצמות

למעשה,הפסקת האשלא רק שלא עצרה את חמאס, אלא שהיא נתנה לו מרווח נשימה להעמיק את התבססותו מחדש והתעצמותו. ארגון הטרור ברצועה מנצל את העיכוב ביישום השלב השני של ההסכם כ"חלון הזדמנויות" להתעצמות ולהתחמשות מחדש.

לא זו בלבד, אלא שחמאס מגדיל גם את נוכחותו הגלויה בשטח:פעיליו מסתובבים בפרהסיה, מגבירים משילות, מאיישים נקודות ביקורת חמושות ומשקמים תשתיות ממשל. חמאס שולט ביד רמה ביותר משני שלישים מהשטח ברצועה שאינו מוחזק בידי צה"ל, ועושה זאת באמצעות שילוב של כוח, הפחדה, חלוקת כסף ושימוש בחלק מהסיוע ההומניטרי ככלי להגברת משילות.

הברחה עם מכולות

מאז קיץ 2025 מתבצעותהברחות של נשק ותחמושת באמצעות רחפניםמשטח מצרים ישירות לרצועת עזה. צה"ל הצליח לסכל ניסיונות בודדים, אך הנחת העבודה צריכה להיות שיש גם הברחות שלא סוכלו. לפי גורמים המעורים בפרטים, חמאס גם פיתח יכולות הברחה ימית באמצעות מכולות שצפות לחופי עזה הדרומיים.

חמאס מבריח עם רחפנים וגם פיתח יכולות הברחה ימית לחופי עזה הדרומיים. אך הסיכון הממשי טמון בסיוע ההומניטרי שבמסגרתו נכנסות מאות משאיות ממצרים לעזה דרך ישראל

אך הסיכון הממשי, טוענים הגורמים, טמון בסיוע ההומניטרי שבמסגרתו נכנסות מאות משאיות ממצרים לעזה דרך ישראל. המשאיות מכילות לכאורה סיוע הומניטרי ואף נבדקות בידי גורמים ישראליים, אך הבדיקה אינה הרמטית, וחמאס מנצל את יכולת ההיערכות במצרים להסלקה איכותית של חומרים ומוצרים אסורים במסגרת הסיוע.

חמאס, טוענים הגורמים, משתמש בסיוע ההומניטרי כצינור חמצן בארבע דרכים: הראשונה היא הברחה בתוך המשלוחים של נשק, תחמושת ורכיבים כפולי שימוש, לרבות שמן מנוע, ציוד אלקטרוני וחומרי גלם לייצור מקומי של רקטות. אלו מוחדרים לתוך הארגזים ומוסתרים בתוך מצרכים לגיטימיים, ואין שום מנגנון בדיקה המצליח לאתר זאת ברמת ודאות של 100 אחוזים.

השנייה היא עצמאות כלכלית מול המצור, כאשר חמאס מחרים חלק ממשלוחי הסיוע, מוכר אותם בשוק ומחלק את הכסף לפעיליו, ומשתמש בו לפיתוח תשתיות ותמיכה של האוכלוסייה. השלישית היא מניעת לגיטימיות של גופים חלופיים, שכן הסיוע עובר דרך מנגנונים שחמאס שולט בהם ובכך מחזק את מעמדו כסמכות שלטונית יחידה ומחליש את הכוונות לבניית מנגנון שלטון חלופי. הרביעית היא שהסיוע ההומניטרי משמש כיסוי לפעילות מודיעינית, הברחת ציוד ותקשורת, ורכיבי ציוד טכני המספק לחמאס יכולת שליטה ובקרה מחודשת.

גורמי ביטחון טוענים כי הסיכון האמיתי הוא כישלון ההסכם. נכון לרגע זה, השלב השני של הפסקת האש שהיה אמור, כביכול, להוביל בקצה לפירוז הרצועה מתעכב. צה"ל אמנם נשאר בינתיים ברצועה, אך חמאס, כאמור, מנצל את הזמן להתעצם בתוך הרצועה, תוך שהוא מרכז משאבים גם במדינות נוספות על מנת לאתר הזדמנויות להבריח לרצועה.

חמאס פועל בשטח

ההנחה שסגירת הגבולות מונעת את התעצמות חמאס היא שגויה, מה גם שחמאס משתמש בנפלי פצצות צה"ליות כדי להרכיב מהם אמצעי לחימה שונים. גורמי ביטחון טוענים שכל עוד לא תתקיים בדיקה מחמירה שתגדיל את מעגלי האבטחה, חמאס ימשיך להתעצם, לבנות את כוחו ולהכין את עצמו לעימות נוסף.

לאור כל אלו, ונוכח פעילות חמאס המזוהה בשטח, בצמרת הצבא מדברים יותר ויותר על כך שלא יהיה מנוס מחזרה ללחימה ברצועת עזה. כרגע, כשחמש אוגדות נמצאות בלבנון, כוחות נוספים בתוך סוריה, באיו"ש נדרש תגבור כוחות, והעיסוק האמיתי של חיל האוויר הוא הכנות לאיראן - לא ברור כיצד זה מתכנס.

לכן גורמי ביטחון סבורים כי כעת חשוב שישראל תמשיך להתעקש על קידום הסכם הפירוז בעזה, ולא תגיע למצב שבו המלחמה באיראן ובלבנון מתישה את הקהילה הבינלאומית, ואת ישראל עצמה, ומסיטה אותה ממטרת פירוז הרצועה.