"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מירושלים הגיע מסר לתל אביב: זה אפשרי, הניצחון בהישג יד

את ההפגנה בקפלן אפפה התחושה כי הניצחון בהישג יד, אך גם חוסר הוודאות לגבי העתיד ניכר שפעולות המחאה יסלימו ביומיים הקרובים • אך עדיין אין מענה על השאלה: מה יהיה ביום שאחרי | עדי רובינשטיין עם המפגינים בקפלן

,עודכן
0השמעה
ביקורת בכוח קפלן על חקיקת חוק האח הגדול: "זו הצעה הזויה שלקוחה מהמשטר האיראני". צילום: רויטרס

בקפלן הערב (שבת) הייתה ההרגשה כי בפעם הראשונה, וזו כמובן תחושה סובייקטיבית, הניצחון בהישג יד. לא ניצחון מפואר, לא כזה שאפשר באמת לחגוג אותו, אבל כזה שאפשר לנצור אותו לדרך, לקראת מאבקים נוספים שמחכים בהמשך הדרך. הפוגה בקרבות לא ממש נראית באופק, ועל פי דיבור המפגינים, הם צפויים היום ומחר להמשיך ולחסום את המדינה.

אלפים מפגינים נגד הרפורמה המשפטית בקפלן // צילום: איתן סלונים

המאבק כנראה רחוק מסיום אבל בתל אביב ראו את הצועדים לירושלים, והבינו שבסוף לא רק שהמחאה לא דעכה, אלא אף צירפה אליה המונים חדשים שהרגישו שהם לא יכולים לשבת יותר בבית ולשתוק. הרוח הגבית שהגיעה מהצבא, סימנה למפגינים שלצאת מהבית לקראת היומיים הקרובים זו הלבנה האחרונה והכרחית לדחייה המתקרבת בצמצום בעילת הסבירות. כמות גדולה של אנשים שפגשנו, הגיעו בפעם הראשונה להפגין.

תחושות בטן, כמובן, אינן מבוססות על דבר מלבד אופטימיות, אבל השמועות ברחוב על כך שדרעי מתעשת, שדוד ביטן אולי יגלה אומץ, והאפשרות כי עוד יתגלו כמה עריקים נוספים, נתנו למפגינים תחושה כי לראשונה מתחילת הדרך, נראה שהיא לא הייתה לשווא. ייתכן וביומיים הקרובים התחושות הללו יתנפצו על סלעי המציאות, אבל עבור ההמונים אמש – כישלון לא נראה כאפשרות אמיתית.

המחאה נגד הרפורמה המשפטית בקפלן בת"א,

כשקבוצת ״האחים לנשק״ הגיעו לאיזור כבר היה ברור שהעסק צפוי להסלים ביומיים הקרובים, ומי יודע לאן הדברים יתפתחו. אולי כך זה עם אנשי צבא: עד שהמטרה לא מושגת בוודאות, הם לא נותנים לחוסר הוודאות לנצח. ורק שאלה אחת נשארת עדיין פתוחה בכל מוצאי שבת מחדש: אנא אנו הולכים ומה יהיה ביום שאחרי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר