קהלני, בלאט ושלום אסייג: אלה מדליקי המשואות בערב יום העצמאות

רגב הכריעה - גיבור מלחמת ששת הימים, אביגדור קהלני, יזכה לכבוד • "אני מרגיש את עצמי כנציג העם, אקדיש את המשואה לשלום פנימי בינינו", הוא אמר ל"ישראל היום" • דיוויד בלאט ישיא: "מגדולי המאמנים במדינה" • גם הקומיקאי שלום אסייג נבחר: "עורר הזדהות בקרב משפחות עולים מכל התפוצות" • סא"ל ד', מפקד יחידת דובדבן, ידליק משואה "בשם כל הלוחמים החשאיים" • עוד ברשימה - יזמית מתחום האנרגיה הסולארית וחקלאית מהשומרון

טקס הדלקת המשואות (ארכיון), צילום: מירי צחי

עכשיו זה רשמי: לאחר שהממשלה הצביעה היום (ראשון) על שינוי תקנון טקס יום העצמאות, השרה רגב החליטה על רשימת מדליקי המשואות ליום העצמאות הקרוב.

רשימת מדליקי המשואות ליום העצמאות 2023:

- גיבור מלחמת ששת הימים, אביגדור קהלני. בנימוקים לבחירתו נכתב כי "שמו הולך לפניו כמפקד וכסמל לדוגמא אישית ממלחמת ששת הימים בה נפצע קשות  וזכה לעיטור המופת על לחימתו, ובמלחמת יום הכיפורים 1973 בה ניצב במרכזו של קרב המהפך ההסטורי בעמק הבכה בגולן, שעל לחימתו והנהגתו בו הוענק לו עיטור הגבורה - העליון והגבוה בעיטורים". 

"מזועזע מהקריאות לסרבנות", אביגדור קהלני (ארכיון), צילום: אריק סולטן

בחודש שעבר הוא התראיין ל"ישראל היום" על רקע העימותים סביב הרפורמה המשפטית ויצא נגד השימוש בסרבנות ככלי פוליטי. "הקריאות לסרבנות הן חוסר אחריות", אמר. "אני מכבד אותם, אבל לא מכוונים תותח של טנק סמלי לכנסת".

"הופתעתי מאוד לשמוע את הבשורות, זה מרגש אותי מאוד. לא חשבתי על זה לרגע וכמובן שלא ציפיתי", הוא סיפר ל"ישראל היום" לאחר בחירתו. "אני מרגיש את עצמי כנציג העם, לא בשם עצמי, אלא כדור שגדל עם המדינה ולחם למענה. לכבוד לי, לא הספקתי עדין להסתרק. ירמיהו אמר כי יש שכר לפעולותיך, זה מחמיא לי מאוד, תודה לכל מי שהחליט".

- דייויד בלאט. ממאמני הכדורסל החשובים בישראל, יועץ מקצועי יו"ר הוועדה המקצועית במכבי תל אביב. רק לאחרונה התראיין ל"ישראל היום" ודיבר על מחלת הטרשת הנפוצה.

דיוויד בלאט, בחודש שעבר, צילום: Sean Rayford

שלום אסייג. מראשוני הסטנדאפיסטים שהופיעו בערוץ 2 בראשית דרכו, ומאז היה לשחקן קולנוע וטלוויזיה, מפיק, תסריטאי, עורך, מנחה ויוצר טלוויזיה מהבולטים בישראל.

בנימוקים לבחירתו נכתב: "אסייג בחר להשתמש באמנות כדי להשמיע את סיפורה של משפחתו ושל קהילתו – מתוך תחושה עמוקה של אהבה, שייכות וחמלה, ועורר הזדהות בקרב משפחות עולים מכל תפוצות העם".

ידליק משואה, שלום אסייג (ארכיון), צילום: כפיר זיו

- סא"ל ד', מפקד יחידת דובדבן. פצוע צה"ל שהשתקם וחזר לשירות קרבי מלא, והוביל את חייליו למבצעים עלומים ונועזים. הוא נבחר "לעמוד בשם כל הלוחמים והלוחמות החשאיים שלנו, שבאומץ, בתחכום ובאנושיות גדולה מגנים על מדינת ישראל ועל אזרחיה".

סא"ל ד', צילום: דובר צה"ל

- היזמית, מייסדת ומנכ"לית עמותת "אינוביישן אפריקה", סיון יערי. יערי הגיעה למדגסקר שבאפריקה לפני 20 שנה כעובדת בתאגיד בינלאומי. למראה הילדים הצועדים קילומטרים רבים כדי להביא מים למשפחתם, החליטה להקדיש את חייה, בהתנדבות, להטמעת החדשנות הטכנולוגית הישראלית בכפרים המרוחקים של אפריקה.

העמותה שהקימה סיוון בגיל 24 מספקת היום אנרגיה סולארית, ציוד לחקלאות ותשתיות מים בלמעלה מ-100 פרויקטים שונים למעל מיליון בני אדם באפריקה ותורמת רבות למאבק בתופעת הרעב ביבשת, לביסוס מערכת הרפואה ולהפעלת בתי ספר ומוסדות חינוך.

סיון יערי (ארכיון), צילום: ללא קרדיט

- פרופסור אבי ריבקינד, בית החולים הדסה עין כרם בירושלים. מחלוצי רפואת הטראומה בישראל. במשך שנותיו הרבות עמד בחזית המענה הרפואי לנפגעי טרור בבירה, והוא מוביל המיזם הארצי "צעירים נוהגים אחרת" להסברת הסיכון שבנהיגה לא זהירה. פרופ' ריבקינד מלווה בהתנדבות ארגוני רפואה וסיוע רבים, מייעץ לקצין רפואה ראשי בצה"ל בתחום כירורגיה כללית וטראומה, ומוביל את "ועידת ישראל לרפואה" אותה יזם והקים.

פרופ' אבי ריבקינד (ארכיון), צילום: דודי ועקנין

הוא ידליק את המשואה יחד עם ד"ר חתאם חוסיין מבית החולים רמב"ם. ד"ר חתאם חוסיין התמחתה ברפואה פנימית ומחלות זיהומיות בקריה הרפואית רמב"ם ושימשה כרופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומית. ב- 2011 התמנתה לרכז את תחום בקרת הזיהומים בבית החולים. כיום היא מנהלת את היחידה למניעת זיהומים ומובילה מחקר קליני חלוצי בנושא זיהומים נרכשים בבית החולים וחיידקים עמידים.

ד"ר חוסיין, צילום: מישל דוט קום (ארכיון)

- יהודית נגוסה, מייסדת וראש המכינה הקדם-צבאית "הזדמנות לשנות". מכינה הפועלת בקיבוץ עין השלושה, הסמוך לגבול עזה. המכינה פונה לנערים אשר קיבלו פטור מגיוס על רקע אי-התאמה ועבר פלילי ומוכנים לעבור תהליך שינוי אינטנסיבי, ומעניקה להם הזדמנות שניה לשירות צבאי משמעותי.

נגוסה, בת למשפחה יוצאת אתיופיה, שירתה בעבר בשב"כ. אחרי שחרורה פנתה לחנך בעולם המכינות הקדם-צבאיות ופעלה רבות לשילוב צעירי הקהילה האתיופית והפריפריה הישראלית במכינות.

יהודית נגוסה (ארכיון), צילום: ללא קרדיט

- החקלאית ורד בן סעדון. יחד עם בעלה ארז הקימה את ביתם בישוב ברכה שבשומרון, ואת כל חסכונותיהם השקיעו ברכישת עשרים דונמים של כרם ומאוחר יותר בפתיחת יקב בשם 'טורא'. על אף התמודדויות וקשיים רבים הפך היקב המשפחתי ליקב בוטיק איכותי, הזוכה בפרסים בינלאומיים ומביא כבוד לענף היין הישראלי כולו.

ורד וארז בן־סעדון ביקב שהקימו (ארכיון), צילום: אריק סולטן

בריאיון ל"ישראל היום" לפני כמה חודשים, היא סיפרה על תהליך הקמת הכרם: "ארז, בעלי, הוא איש החזון, שהאמין שאם נשתול כרמים - בסוף נצליח. לי, מגיל צעיר, הייתה יכולת לסמן מטרה ולעמוד בה. לא היתה לי בעיה להגיע אפילו למלכת אנגליה ולהגיש לה כוס יין. אני ממש לא מפחדת".

- נינה אבידר, יושבת ראש הכבוד של קרן אייסף. נולדה באלכסנדריה שבמצרים. בשנות החמישים עבדה נינה במחנות עליית הנוער בצרפת ובישראל ושם פגשה צעירים שגורלם יהפוך למפעל חייה. נינה הצעירה פנתה אל הנדבן היהודי אדמונד ספרא עם רעיון חלוצי – הקמת קרן אשר תסייע לצעירים שעלו מארצות המזרח לממש את הפוטנציאל הלימודי שלהם.

מאז ועד היום, בהובלתה של נינה כנשיאת הקרן, אייסף הייתה ועודנה הקבוצה הפילנתרופית המובילה בפיתוח המנהיגות החברתית והאקדמית בישראל.

רעות עמיחי (17), מתנדבת ארגון השומר החדש. תלמידת מדרשית אמית קמה בירוחם. מתנדבת בשומר החדש למעלה מ-3 שנים, ופעילה בתכנית מנהיגות צעירה של השומר החדש ע"ש אלכסנדר זייד. היא נבחר על ידי ראשי הארגון לייצג את אלפי המתנדבים.

תדליק משואה, רעות עמיחי (ארכיון), צילום: איתן גאל דור

- איש העסקים והנדבן, סילבן אדמס. עמד מאחרי הבאת הג'ירו ד'איטליה, ממרוצי האופניים הנחשבים בעולם, לישראל; משחק הידידות של נבחרות ארגנטינה ואורגוואי בכדורגל ששודר למאות מיליוני צופים בעולם; הופעת הזמרת מדונה באירוויזיון בתל-אביב שהייתה לאחת התחרויות הנצפית ביותר בתולדות האירוויזיון; חמש שנות אירוח של אליפות איש הברזל של המזרח-התיכון ועוד...

ידליק משואה, סילבן אדמס, צילום: כפיר זיו

- אליהו צלאח, ממייסדי המושב שתולה. עלה לבדו מכורדיסטאן בסמוך להקמת המדינה. כחייל בודד השתתף במלחמות ישראל ונמנה על מקימי המושב שתולה שבגבול הצפון. במשך שנים רבות עסק בחקלאות ובתעשייה, זאת על אף איום הקטיושות התמידי שנשקף למושב מכיוון לבנון.

 

לאורך השנים היה ביתו פתוח בפני נזקקים. יחד עם זוגתו הוא אימץ חיילים בודדים ששרתו באזור, ופעל להנחלת מסורת יהודי כורדיסטן. בצד כל זאת – המשיך את מסורת הפיוט של יהודי כורדיסטאן וכתב מאות פיוטים שקובצו בשני כרכים עבי כרס.

השתתפו בהכנת הכתבה: אריאל כהנא, מאיה כהן, שירית אביטן כהן, לילך שובל, נועם (דבול) דביר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר