"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

בישראל אין גיוס חרדים: מתווה השירות החדש הוא לא צודק, אלא חכם

הגיע הזמן לשבור את אחד הבלופים המשמעותיים בישראל בשנים האחרונות העונה לשם "גיוס חרדים" • המתווה החדש בא לפתור את הבעיה המרכזית: תעסוקת החרדים • המשוכה המשמעותית תהיה בית המשפט

,עודכן
0השמעה
הפגנת חרדים נגד גיוס לצה"ל, צילום: יוסי זליגר

את סיפורמתווה הגיוס החדשצריך להתחיל משבירת אחד הבלופים המשמעותיים בציבוריות הישראלית בשנים האחרונות העונה לשם "גיוס חרדים". ובכן, אין באמת גיוס חרדים. מדובר בחירטוט לצרכים פוליטיים ומשפטיים. עשרות שנים של תופסת חתול־עכבר בין הפוליטיקאים החרדים המבקשים פטור מגיוס עבור שולחיהם לבין בג"ץ שמתעקש על שוויון יצרו ועדות, מתווים, יעדים וסנקציות.

טובי היח"צנים בציבור החרדי ובצבא ניסו להראות שיש גיוס חרדים. בפועל, מספר המתגייסים לתוכניות האלה היה קטן מאוד ולא כלכלי עבור הצבא, שכן הוא כלל תקופת הכשרה ארוכה, שירות קצר, והמשתתפים שבדרך כלל הגיעו עם משפחות היו זכאים למשכורת גדולה.

חרדים ביום גיוס בבקו"ם,צילום: קוקו

אפילו פרויקט הדגל, גדוד נצח יהודה, או בשמו המוכר יותר הנח"ל החרדי, שביקש לצרוב תודעת גיוס חרדים, עבר ניסיונות "שפצור" כמו הרחבת ההגדרה של "מיהו חרדי", אך תמונות מימי הגיוס לנחל החרדי גילו לא מעט חובשי כיפות סרוגות, או תושבי חוץ. מספר החרדים היה בסדר, אבל לא מתקרב למי שרצו לראות שוויון בנטל.

המספרים דיברו בעד עצמם - היו שנים שבהן נקבעו יעדי גיוס מינימליים של 3,000 חרדים,בפועל בצבא הצליחו לגייס בקושי 1,200, אפילו לא חצי. מתווה השירות החדש שם על השולחן את הידוע לכל - בפועל אין גיוס חרדים. הוא בא לומר דבר חדש: בואו נעזוב את זה וננסה לפתור את בעיית התעסוקה החרדית ובמקביל נעשה צדק עם המשרתים בצבא באמצעות עלייה משמעותית בשכרם. במילים אחרות: אל תהיו צודקים, תהיו חכמים.

גדוד נצח יהודה. תמונות מימי הגיוס לגדוד גילו לא מעט חובשי כיפות סרוגות,צילום: אי.פי.אי

עד היום חרדי שלא עושה צבא אינו יכול להשתלב בתעסוקה עד גיל 26. הורדת גיל הפטור ל-23 עשויה להיות בשורה משמעותית למשק הישראלי ולציבור החרדי שהולך ונוהר לתעסוקה בגלל מצב כלכלי מידרדר.

גם כאן המשוכה המשמעותית בדרך יהיה בית המשפט. האם יקבל את שיקולי המדינה? האם יעכל פגיעה בשוויון? נחכה ונראה. 75 שנה מאז הקמתה של מדינת ישראל הופך הגיוס לצה"ל מאקט פטריוטי, ציוני, המבקש להגן על המולדת ולשמור על קיומנו בארץ ישראל, לכזה שבו מתרחבים השיקולים הכלכליים של המשרתים והלא משרתים. הגיוס לצה"ל הופך מאידאולוגיה של "מגש הכסף" לאידיאולוגיית "כמה כסף". עצוב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יהודה שלזינגר

הכתב הפוליטי של "ישראל היום". בעבר סיקר את תחום החרדים וכן את אזור תל אביב. הצטרף ל"ישראל היום" עם הקמתו ב-2007. בין כתבותיו הבולטות: הפרסומים הראשונים על אודות טיסת השבת, חשיפת פרשת הרב ברלנד, תחקיר על פרשיית אסתי ויינשטיין, מרד האדמו"רים על הקורונה שהביא לביטול אירועים המוניים והצלת חיים של ממש, חשיפת קולו של עמנואל מורנו. כמו כן, זכה לראיין שלושה אנשים מעוררי השראה בשנותיהם האחרונות: אורי אורבך ז"ל, חני וינרוט ז"ל והרב אביחי רונצקי ז"ל. בעל תואר ראשון במשפטים. נולד בבני ברק, נשוי ואב לשלושה.

כדאילהכיר