בישראל אין גיוס חרדים: מתווה השירות החדש הוא לא צודק, אלא חכם

את סיפורמתווה הגיוס החדשצריך להתחיל משבירת אחד הבלופים המשמעותיים בציבוריות הישראלית בשנים האחרונות העונה לשם "גיוס חרדים". ובכן, אין באמת גיוס חרדים. מדובר בחירטוט לצרכים פוליטיים ומשפטיים. עשרות שנים של תופסת חתול־עכבר בין הפוליטיקאים החרדים המבקשים פטור מגיוס עבור שולחיהם לבין בג"ץ שמתעקש על שוויון יצרו ועדות, מתווים, יעדים וסנקציות.

טובי היח"צנים בציבור החרדי ובצבא ניסו להראות שיש גיוס חרדים. בפועל, מספר המתגייסים לתוכניות האלה היה קטן מאוד ולא כלכלי עבור הצבא, שכן הוא כלל תקופת הכשרה ארוכה, שירות קצר, והמשתתפים שבדרך כלל הגיעו עם משפחות היו זכאים למשכורת גדולה.

אפילו פרויקט הדגל, גדוד נצח יהודה, או בשמו המוכר יותר הנח"ל החרדי, שביקש לצרוב תודעת גיוס חרדים, עבר ניסיונות "שפצור" כמו הרחבת ההגדרה של "מיהו חרדי", אך תמונות מימי הגיוס לנחל החרדי גילו לא מעט חובשי כיפות סרוגות, או תושבי חוץ. מספר החרדים היה בסדר, אבל לא מתקרב למי שרצו לראות שוויון בנטל.

המספרים דיברו בעד עצמם - היו שנים שבהן נקבעו יעדי גיוס מינימליים של 3,000 חרדים,בפועל בצבא הצליחו לגייס בקושי 1,200, אפילו לא חצי. מתווה השירות החדש שם על השולחן את הידוע לכל - בפועל אין גיוס חרדים. הוא בא לומר דבר חדש: בואו נעזוב את זה וננסה לפתור את בעיית התעסוקה החרדית ובמקביל נעשה צדק עם המשרתים בצבא באמצעות עלייה משמעותית בשכרם. במילים אחרות: אל תהיו צודקים, תהיו חכמים.

עד היום חרדי שלא עושה צבא אינו יכול להשתלב בתעסוקה עד גיל 26. הורדת גיל הפטור ל-23 עשויה להיות בשורה משמעותית למשק הישראלי ולציבור החרדי שהולך ונוהר לתעסוקה בגלל מצב כלכלי מידרדר.

גם כאן המשוכה המשמעותית בדרך יהיה בית המשפט. האם יקבל את שיקולי המדינה? האם יעכל פגיעה בשוויון? נחכה ונראה. 75 שנה מאז הקמתה של מדינת ישראל הופך הגיוס לצה"ל מאקט פטריוטי, ציוני, המבקש להגן על המולדת ולשמור על קיומנו בארץ ישראל, לכזה שבו מתרחבים השיקולים הכלכליים של המשרתים והלא משרתים. הגיוס לצה"ל הופך מאידאולוגיה של "מגש הכסף" לאידיאולוגיית "כמה כסף". עצוב.