גלנט לא יכול להמשיך בתפקידו | דעה

בלי קשר לרפורמה. בלי קשר לשאלה מי צודק בוויכוח עליה. "בלי קשר לשאלה מי התחיל", כלשונו של יואב גלנט עצמו, ההצהרה שלו אמש לא מאפשרת לו עוד לשמש כשר הביטחון של מדינת ישראל.

בקריאתו לעצור הליך חקיקה לגיטימי של ממשלת ישראל, בגלל מרד פוליטי של כמה מאות קצינים, גלנט ריסק את אחד מעקרונות היסוד של מדינה דמוקרטית, והוא כפיפות הצבא לממשלה. מדינה, ובפרט מערכת ביטחון, שנכנעות לסחיטה מסוג זה, כורתות את הענף שעליו הן יושבות.

בהכפפת ראשו בפני פקודיו שלו – על אחת כמה וכמה שלטענות שלהם אין ידיים ורגליים - גלנט קיבע תקדים נוראי, לפיו קבוצה פוליטית שאחד ממהלכי הממשלה לא ייראה לה, תהיה רשאית לסרב פקודה. זה מצב בלתי נסבל.

על פי גישתו, אם מחר תרצה ממשלה לפנות ישובים, לא תהיה לשר הביטחון שום לגיטימציה לדרוש מחיילים ימניים לבצע את הפינוי. ואם מחרתיים, קבוצת טייסים תסרב לתקוף באיראן כי משהו בתוכנית הפעולה לא ייראה לה, לא יהיה לרמטכ"ל ולמי שעליו הצדקה לכפות זאת עליהם. בהתקפלות שלו אמש גלנט קבע תקדים איום של "צבא כבקשתך". זאת במקום לומר לקצינים בתוקף, "פקודה היא פקודה".

צבא מתוקן, שלא לדבר על מדינה שפויה, לא יכולים להתנהל כך. רק על המחדל הנוראי הזה ראש הממשלה צריך לפטר את גלנט לאלתר.

דווקא בנסיבות שנוצרו לממשלה כבר אין שום ברירה אלא לאשר את הרפורמה המשפטית המוצעת כרגע. הגם שנוסחת ההפעלה הנוכחית שמציעה הממשלה לוועדה לבחירת שופטים איננה מוצלחת, היא בשום אופן לא מתחילה להזכיר משהו שמתקרב לדיקטטורה. מובילי ההפגנות יודעים זאת. גלנט יודע זאת. גנץ יודע זאת. הנשיא הרצוג זאת, וכמובן שלפיד יודע זאת. לכן למרי אין קצה של הצדקה.

הממשלה דיללה מאוד את הרפורמה ביחס להצעה המקורית. אך ההתגמשות מצידה נענתה בהקשחת עמדות ובהרחבת הכאוס מצד מתנגדיה. היד המושטת של נתניהו, נענתה בסטירת לחי של הטייסים הסרבנים, של מארגני ההפגנות, ושל היועצת המשפטית לממשלה, שבאופן מחוצף שוב מאיימת עליו בהליך משפטי.

נוסף לכך, עד לעצם היום הזה לא ראינו מתווה פשרה אחד מצד האופוזיציה, אלא רק "לא ולא ולא". אין זה מקרה. הרפורמה היא מבחינתם רק התירוץ. העילה, הוא סירוב המוחים לקבל את מרות הממשלה שנבחרה כדין. 

ובכן, כך אי אפשר להתנהל. ככה אי אפשר למשול. למרבה הצער, אחרי עשרות קריאות לפשרה - גם מעל דפי עיתון זה - שלא נענו אין מנוס מניתוח כואב. הוא מחייב את העזבתם מתפקידם של שר הביטחון ושל כל מי שקראו תיגר על סדרי המדינה. משם כבר יהיה מי שיידע להמשיך כי לא אלמן ישראל. אחרי הכל, אסור לשכוח בדמוקרטיה הממשלה היא זו שמנהלת את הצבא ולא להפך.