בכל קורס מבוא בסיסי ללימודי מגדר מזכירים את הפאנל המיתולוגי של "פופוליטיקה" בערוץ הראשון, בנושא עוני ותשלומי הורים.
שלהי שנות ה־90, אם חד־הורית מירוחם דיברה במיקרופון כשטומי לפיד התל־אביבי השבע ענה לה: "בכסף שהשקעת בתסרוקת שלך יכולת לממן לילד שנת לימודים שלמה". האם הגיבה מייד כנשוכת נחש: "התסרוקת שלי היא לא העסק שלך".
תסרוקת של אישה היא לא עסק של אף גבר. היא חלק בסיסי בזהות של אישה, רכיב יסוד בביטחון העצמי שלה. גם כשלאישה קוראים שרה נתניהו.
לארכיון של "פופוליטיקה" וטומי לפיד אפשר לצרף את הראיון שערך רזי ברקאי עם הספר מכיכר המדינה, ששם הסתפרה אשת ראש הממשלה ביום רביעי בלילה.
תספורת זה דבר אישי. זה קשור לגוף. גם אם המדינה מממנת את זה כשם שהיא מממנת הוצאות אחרות, זה לא נותן לנו את הרשות להיכנס לפרטי הפרוצדורה האישית הזאת. גם שירותי רפואה אנחנו מממנים כמדינה למשפחת נתניהו, ועדיין אין לנו הקוד לאפליקציה שלהם בקופת חולים.
גם תחושה של סכנה לדמוקרטיה לא מקנה היתר פריצה למרחב פרטי של אישה, הגם שהיא דמות ציבורית.
בפתח תוכניתו בחמישי בבוקר נשא ברקאי מונולוג, שבו הצהיר שכל עוד נתניהו לא מודיע שנתן ליריב לוין הנחיה לעצור את החקיקה, ההצהרות שלו לא מעניינות, לא שוות את ההיערכות התקשורתית לקראת פריצה חדשותית מיוחדת, כמו זו שנערכה בליל התספורת ונאמרו בה דברים שברקאי חולק עליהם.
אבל מי יודע, אמר, "אולי מה שקצת שיבש את שיקול דעתו הוא הטלפונים של מאבטחי רעייתו, ואולי גם שלה". ואז השמיע את ההמון הזועם בכיכר המדינה. "פתאום הוא מצא את עצמו נקלע לעין הסערה, המדינה בוערת ושרה מסתפרת... נדבר כעת עם הספר שלה, משה בוטבול".
של הביוקר
ברקאי: "תגיד, אין יציאה אחורית? יש רק מקדימה?"
בוטבול: "רק מקדימה".
ברקאי: "איך בסוף היא הצליחה לצאת?"
בוטבול: "הגיעו אנשי אבטחה והוציאו אותה. היינו נצורים במספרה".
ברקאי: "אתה ספר קבוע שלה או ש...?"
בוטבול: "אני בין הספרים שלה, מלווה אותה מספר שנים".
ברקאי: "כולל חוץ לארץ? אתה מלווה אותה גם לחו"ל?"
בוטבול: "מה פתאום? איזה ללוות. אין תקציבים לדברים האלה".
ברקאי: "אה, אתה צובע לה את השיער כאן. תגיד, אם אני בא אליך להסתפר בלי גוונים וכלום, כמה זה עולה לי?"
בוטבול: "אף על פי שאני בכיכר המדינה, יש לי מחירים סבירים".
ברקאי: "100 שקל?"
בוטבול: "כן".
ברקאי: "לא, כי אני בשכונה מסתפר ב־50".
רזי ברקאי מתגורר בקריית אונו, כתוב בוויקיפדיה; הבנים שלי מסתפרים במרכז מסחרי ישן באשדוד ומשלמים 50 שקל לראש, כשהם באים כולם יחד עם הסבא רבא. ובכל מקרה, השוואה של תספורת נשים לתספורת גברים היא מניפולטיבית ולא רלוונטית, וברור שנועדה להוציא את הספר יקרן ואת שרה נהנתנית שמסתפרת אצל בוטבול של הביוקר על חשבוננו.
אבל למה לעשות את זה מוסווה ומתוחכם, אם אפשר לשים על השולחן את הרדיפה?
אל האפליקציה ומעבר לה
המראיין המשיך לחתור אל היעד:
ברקאי: "מי משלם? היא מוציאה כרטיס אשראי מהכיס?"
בוטבול: "היא מוציאה את הארנק שלה. יש לי צ'קים שלה שאני שומר אותם כי זה הפקדה באפליקציה. היא משלמת בכסף שלה. אני לא מבין את השאלה, איך אנשים מגיעים לשאלה הזאת בכלל".
ברקאי: "אתה יודע שהיו בשבועות האחרונים שאלות בכנסת, איך להגדיל את השתתפות המדינה בהוצאות הגברת נתניהו".
בוטבול: "זה נראה לי לגיטימי. היא אשת ראש הממשלה. היא צריכה להיראות טוב, לא?"
אף אחד כבר לא מכחיש שהמאבק אינו רק נגד הרפורמה, אלא כדי להסיר את נתניהו מהשלטון. מובן שיש אלף טעמים לכך - נתניהו = רפורמה, נתניהו בשלטון = חוקים מפלים, נתניהו בשלטון = ליכודניקים, ועוד תירוצים מגוונים. אז עכשיו נתניהו בשלטון = אשת ראש הממשלה שמסתפרת בכיכר המדינה ומבזבזת כספי ציבור. ה"רק לא ביבי" פנים רבות לו, והמחאה מגלה אותן משבוע לשבוע.
הביקור של שרה נתניהו במספרה אִפשר לשונאי נתניהו להחזיר אותה למשחק. אבל הרפורמה אינה תירוץ.
"צאו לי מהרחם" זו אמירה חשובה וסיסמה לגיטימית כשזה קשור לכל אישה בארץ ובעולם. על אותו משקל צריכים היו מפגיני סצנת יום רביעי בערב לתפוס את עצמם ולשנן: צאו לי מהשיער, צאו לי מהלו"ז, צאו לי ממשה בוטבול.
איך זה שדווקא מקרב חוגי השמאל, המפותחים מגדרית, מחטטים בנקרופיליה ורומסים כל ערך אנושי ופמיניסטי כשזה מגיע לאישה שנשואה לבנימין נתניהו? מי שלא מבין את התשתית המיזוגינית של המצור על המספרה בכיכר המדינה ומחזיק מעצמו פעיל זכויות אדם, שוויון וחופש, צריך לחשוב שוב. ואסיים באיחול של משה הספר: "אני מקווה שיהיה שיח בריא וטוב". אמן.
