"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השר לוין מתכנן שינוי ברפורמה: שתי כנסות שונות יידרשו כדי לאשר חוקי יסוד

שר המשפטים שוקל לרכך את תוכניתו, ייתכן שכבר לקראת הקריאה השנייה והשלישית או לאחר אישור הרפורמה • השינוי שנשקל: חוק יסוד יעבור בארבע קריאות – האחרונה שבהן רק לאחר בחירות חדשות • עם זאת, חוקי דרעי והנבצרות יוחרגו

,עודכן
0השמעה
שר המשפטים לוין ויו"ר ועדת החוקה רוטמן, צילום: אורן בן חקון

שר המשפטים, יריב לוין, מתכנן להכניס שינויברפורמה המשפטית. ל"ישראל היום" נודע כי אחד השינויים שלוין רוצה לעשות הוא ריכוך בחוק שקובע כי בית המשפט לא יוכל להעביר ביקורת שיפוטית על חוק יסודשעבר כבר בקריאה ראשונה בכנסת.

השר לוין מציע לקבוע כי חקיקת חוק יסוד או תיקון חוק יסוד יבוצעו בארבע קריאות, בניגוד לחוק רגיל שזקוק לשלוש קריאות בלבד. לאחר שלוש הקריאות בכנסת - הקריאה הרביעית תתבצע רק בכנסת שלאחר מכן, כלומר לאחר שתיבחר כנסת חדשה בבחירות, ורק אז חוק היסוד ייכנס לתוקף.

זהו שינוי שמזכיר את הסעיף הראשון במתווה הפשרה של הנשיא הרצוג, שאמר כי יש להסדיר את הליכי החקיקה ולקבוע כי חוקי יסוד יעברו בארבע קריאות. אך הנשיא לא הזכיר את הצורך בחקיקה בכנסת שלאחר מכן. בימים האחרונים לוין רמז על הרצון בשינוי זה. מדובר בסעיף שהוצע בעבר על ידי שר המשפטים בחוק יסוד: החקיקה שהגיש בכנסת הקודמת, ונועד להסדיר את הליכי החקיקה של חוקים בכנסת.

מליאת הכנסת. חוק יסוד יעבור בארבע קריאות?,צילום: אורן בן חקון

ארבע במקום שלוש

כיום, חוק יסוד יכול לעבור בכנסת בשלוש קריאות אם מדובר בחוק ממשלתי או בארבע קריאות אם מדובר בהצעת חוק פרטית. אך כיום כל הקריאות מתבצעות באותה הכנסת. הצעת התיקון של לוין נועדה למעשה לאזן את הקביעה של הרפורמה כי בג"ץ לא יוכל להעביר ביקורת שיפוטית ולפסול חוקי יסוד, ומנגד לקבוע כי גם הליך חקיקת חוק יסוד בכנסת יהיה יותר נוקשה.

המהלך הזה עונה לטענות מתנגדי הרפורמה והאופוזיציה כי הרפורמה תאפשר לקואליציה לחוקק כל חוק כחוק יסוד ובכך להימנע מביקורת שיפוטית, וכך עלולה להיווצר עריצות של הרוב בחקיקה שתפגע בזכויות מיעוטים.

נתניהו ודרעי. החוקים הנוגעים אליהם לא יושפעו,צילום: אורן בן חקון

לא יחול על חוק דרעי

כבר כיום הקואליציה מבצעת תיקוני חקיקה בחוקי יסוד למען צרכיה הפוליטיים, כמו"חוק דרעי 2"שמתקן את חוק יסוד: הממשלה כדי לעקוף את פסיקת בג"ץ ולמנות את דרעי לשר, וכןחוק הנבצרותשנועד למנוע מהיועמ"שית ומבית המשפט לקבוע כי נתניהו צריך לצאת לנבצרות. ההבנה היא כי השינוי לא יחול על חוק דרעי או חוק הנבצרות שכן הם יחוקקו בקריאה שלישית לפני שהשינוי של לוין ברפורמה יעבור בקריאה שלישית. כמו כן, מבחינה פוליטית אין סבירות שהקואליציה תחשק את עצמה מלהחזיר את דרעי לממשלה או מלהעביר את חוק הנבצרות.

רגע ההצבעה // צילום: ערוץ כנסת

מאז שלוין נתקל בקשיים מול היועמ"שית לקדם את הרפורמה המשפטית כהצעה ממשלתית, הנוסח שמקודם כעת בכנסת הוא למעשה שורת חוקים של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, והוא נוסח שונה במקצת מהנוסח המקורי של לוין. לקראת הקריאה השנייה והשלישית צפויות עוד התאמות בין הגרסאות של השניים.

בלשכת השר לוין סירבו להגיב.

בצל המחאות: ההידברות מתקרבת?

בזמן שעשרות אלפי אזרחיםהפגינו אתמול נגד הרפורמה המשפטית, המשיכו הפוליטיקאים להתבטא בעד הידברות, אך לא עברו למעשים. יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ נשא דברים בכנסת, וקרא לקיים באופן מיידיהידברות בבית הנשיא. לאחר דבריו של גנץ, רה"מ נתניהו אמר שדלתו פתוחה, כאשר שר המשפטים לוין וח"כ רוטמן קראו להידברות "ללא תנאים מוקדמים". בהמשך גנץ הבהיר שיסכים להידברות רק לאחר שהחקיקה תיעצר.

חברי הכנסת אדלשטיין, טרופר, אייזנקוט, דנון. קריאה להידברות,צילום: אורן בן חקון, לירון מולדובן
ח"כ בני גנץ ורה"מ נתניהו,צילום: אורן בן חקון

בתוך כך, יולי אדלשטיין ודני דנון מהליכוד, וגדי איזנקוט וחילי טרופר מהמחנה הממלכתיהוציאו הודעה משותפתובה קראו לפתוח בהידברות על הרפורמה המשפטית. מדובר בהצהרה הראשונה שיוצאת מנציגים מהקואליציה ומהאופוזיציה.

כמו כן, נשיא המדינה יצחק הרצוגנאם אתמול באירוע לכבוד סיום קורס חובליםוהתייחס למתיחות הפוליטית הקשה סביב הרפורמה המשפטית. הוא הסביר כי המשבר הנוכחי הוא ההזדמנות לבצר את הדמוקרטיה הישראלית באמצעות הגעה להסכמה רחבה על השינויים. בשל כך, הוא קרא לצדדים לפתוח בדיאלוג.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר