"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"חוק דרעי 2", חוק מח"ש ופסקת ההתגברות צפויים לעלות השבוע להצבעה במליאה

החוקים יעלו להצבעה לאחר שנדחו בשבוע שעבר בעקבות הצעת הנשיא לפשרה • בכוונת הקואליציה להעביר את שלושת החוקים כדי לאפשר את מה שסוכם בין המפלגות במו"מ הקואליציוני • כל מה שאתם צריכים לדעת על החוקים שצפויים לעבור

,עודכן
0השמעה
אינטרס גבוה להגיע לפשרה. רוטמן בוועדת החוקה של הכנסת, צילום: אורן בן חקון

בצל הניסיונות להגיע להידברות בנוגע לרפורמה המשפטית -"חוק דרעי 2", חוק מח"ש ופסקת ההתגברותצפויים לעלות ביום רביעי הקרוב להצבעה במליאה.

נציין כי בכוונת הקואליציה להעביר את שלושת החוקים כדי לאפשר את מה שסוכם בין המפלגות במו"מ הקואליציוני. כל אחד מהם כבר עורר מחלוקת ציבורית.

אחת משלוש הצעות החוק היא תיקון לחוק יסוד: הממשלה תאפשר למנות את דרעי לשר - תוך דילוג על ועדת הבחירות בהכרעה בשאלת הקלון, בעקבות הרשעתו השלישית בפלילים. הצעה נוספת היא תיקון לחוק יסוד: הממשלה שיכפיף את המינהל האזרחי לשר במשרד הביטחון - שלפי הסיכום הקואליציוני יהיה סמוטריץ', או מי מטעמו. ההצעה השלישית היא תיקון לפקודת המשטרה שיאפשר לשר לביטחון לאומי המיועד, איתמר בן גביר, לקבל החלטות בנוגע למדיניות האכיפה של המשטרה.

ההפגנה מתחת לבית של השר אופיר אקוניס // צילום: איתי רזיאל

חוק דרעי

תיקון חוק דרעי, כמו גם תיקון המינהל האזרחי, הוא חקיקה של הכנסת בסעיפי חוק יסוד: הצבא. בג"ץ אמנם התקרב לפסילת תיקון לחוק יסוד יותר מפעם אחת, אך בפועל, כפי שאמרה נשיאת העליון השופטת אסתר חיות בדיון בג"ץ בעתירות נגד חוק הלאום: "מעולם לא בוטל בישראל חוק יסוד בהיותו לא חוקתי. זו דוקטרינה שאינה מוכרת ברוב מדינות העולם. יש שאלה גדולה אם לאמץ את הדוקטרינה - בטח אצלנו, כשאין בכלל חוקה, אלא מפעל חוקתי שבו בית משפט הכיר בחוקים כחוקי יסוד".

נתניהו ודרעי,צילום: קובי גדעון\לע"מ

בשני החוקים הללו יש אתגרים משפטיים, אך לבג"ץ יהיה קשה להתערב ולדחות אותם. עם זאת, אם תוגש עתירה, עשוי בג"ץ לבצע מהלך אחר - לפתוח את "הלכת דרעי־פנחסי", ולקבוע כי מינוי שר שהורשע בשלישית והיתל בבית המשפט הוא בלתי סביר. זו תהיה החלטה מרחיקת לכת - וגם היועמ"שית, ככל הידוע כעת, לא מעוניינת ללכת בנתיב זה.

פסקת ההתגברות

פסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת היא הצעת חוק היא של ח"כ שמחה רוטמן. ההצעה קובעת כי בג"ץ יוכל לפסול חוקים רק בהחלטה של 15 מתוך 15 שופטים ויהיה עליהם להסכים פה אחד כי החוק שאותו ביקשו לפסול סותר חוק יסוד. אחרת, החוק יישאר בעינו ולא ייפסל.

חוק מח"ש

בהצעת החוק החדשה מתוכנן מהלך להוצאת מח"שמידי הפרקליטות, הכפפתה ישירות לשר המשפטים והוספת סמכות למח"ש בחקירת פרקליטים, לרבות פרקליט המדינה. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת והיא תובא להצבעה בקרוב.

המחלקה לחקירות שוטרים (ארכיון),צילום: שריה דיאמנט

בהצעת החוק נאמר כי סמכות המחלקה לחקירות שוטרים תחול, נוסף על משטרת ישראל ועל אנשי שירות הביטחון הכללי, גם על אנשי פרקליטות המדינה.בחוק נאמר כי "מנהל המחלקה יתמנה על ידי שר המשפטים", וכי "כשיר לכהן כמנהל המחלקה מי שכשיר לכהן כשופט של בית המשפט העליון".

עוד נכתב בהצעת החוק כי "המחלקה נושאת באחריות מנהלית למילוי תפקידה בפני שר המשפטים, והיא נתונה לפיקוחו המנהלי של המנהל הכללי של משרד המשפטים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר