"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המרוץ נגד הזמן: זהו הלו"ז הדחוק לאישור ההסכם הימי עם לבנון

ההסכם הונח למשך על שולחן הכנסת לעיונם של חברי הכנסת בשבועיים הקרובים עד להצבעה על ההסכם בממשלה • מסתמן: לפיד לא יפנה להצבעת הכנסת מחשש שלא ישיג את הרוב הדרוש במליאה • נגד אישור ההסכם כבר הוגשו עתירות לבג"ץ על ידי פורום קהלת וארגון "לביא" שטוענים כי העברת ההסכמות בממשלה בלבד מפרה חוקי יסוד הנוגעים לשטחי המדינה

, עודכן
0השמעה
לפיד מעל אסדת הגז כריש (ארכיון), צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ

יצליחו לאשר את ההסכם לפני הבחירות? לאחר שהקבינט והממשלה דנו בהסכם, הוא הונח היום (חמישי) על שולחן הכנסת לעיונם של הח"כים. כעת סופרים 14 ימים מיום ההנחה ועד להצבעה על אישור ההסכם בממשלה.

נכון לעכשיו מסתמן כי ראש הממשלה לפיד יימנע מלהביא את ההסכם להצבעה בכנסת, מחשש שאין לו את הרוב בנדרש או שיצטרך להישען על רוב שיושג באמצעות חברי הכנסת מהסיעות הערביות. היועמ"שית גלי בהרב-מיארה חיוותה את דעתה כי רצוי להביא את ההסכם להצבעה במליאה, אך אין הכרח לכך והיא תהיה מוכנה להגן בבג"ץ גם על החלטה לאשרו בממשלה בלבד.

סגן יו"ר הפרלמנט אליאס בו סאב מעביר את טיוטת ההסכם לנשיא לבנון מישל עאון, צילום: רויטרס

ההצבעה המכרעת בממשלה אמורה להתקיים ב-26 באוקטובר - פחות משבוע לפני הבחירות. נגד אישור ההסכם כבר הוגשו עתירות לבג"ץ על ידי פורום קהלת וארגון "לביא", אשר בעתירה קודמת הצליח לסכל את מינויו של מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים. העתירות טוענות, בין היתר, כי אין לממשלת מעבר סמכות לאשר הסכם מסוג זה, וכי הוויתור על השטח שנכלל בו דורש אישור במשאל עם.

ייתכן כי הטענה השנייה קיבלה חיזוק מסוים, לאחר ששלשום הודה ראש המל"ל איל חולתא כי ישראל תוותר על שטח קטן, בן כמה קילומטרים רבועים, של מים טריטוריאליים. מדובר במים שבהם, בניגוד למים כלכליים, חל המשפט הישראלי והם חלק משטחה הריבוני של המדינה.

המשלה תצליח לאשר את הגבול הימי עם לבנון? (להמחשה), צילום: אייל מרגולין/ג'ייני

חוק יסוד: משאל עם קובע כי "החליטה הממשלה לאשרר הסכם או לחתום על הסכם, שלפיו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שהם חלים בו, לרבות הסכם הכולל התחייבות לעתיד והתחייבות המותנית בתנאים, יהא ההסכם, לאחר שאושר בכנסת ברוב חבריה, טעון אישור במשאל עם". עם זאת, נראה כי המחוקק לא לקח בחשבון אפשרות של ויתור על שטח ימי, ועל כן השופטים יצטרכו להכריע האם הם נצמדים ללשון החוק או מעניקים לה פרשנות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר