"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מכה ללפיד: נדחתה העתירה של יש עתיד נגד ערוץ 14

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית דחה את עתירת מפלגת יש עתיד להכריז על ערוץ 14 בטלוויזיה כ"גוף פעיל בחירות" • מפלגת יש עתיד חויבה בהוצאות בסך 20,000 שקלים

, עודכן
0השמעה
רה"מ לפיד, צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ

הפסד למפלגת "יש עתיד": יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה את עתירת מפלגת יש עתיד, להכריז על ערוץ 14 בטלוויזיה כ"גוף פעיל בחירות". מפלגת יש עתיד חויבה בהוצאות בסך 20,000 שקלים: 10,000 שקלים לערוץ 14 ו-10,000 שקלים לליכוד.

מפלגת יש עתיד הגישה עתירה להכריז על ערוץ 14 בטלוויזיה כ"גוף פעיל בחירות" וככזה, כמי שחלות עליו מגבלות שונות מכוח סעיף 10ג לחוק מימון מפלגות.

העותרים טענו כי "...שידוריו של ערוץ 14 ופרסומיו ברשתות החברתיות הם פעילות בחירות שכן במסגרתם הוא פועל להפצת תעמולת בחירות לטובת מפלגת הליכוד... והעומד בראשה, וכי הערוץ תוקף "בצורה אגרסיבית, החורגת מכל קנה מידה סביר של עיתונות" את העותרת ואת המפלגות השותפות.

השופט עמית דחה את העתירה וקבע שהעותרת, מפלגת יש עתיד, לא הוכיחה כי הערוץ נוקט ב"פעילות בחירות".

ערוץ 14, צילום: יוסי זליגר

השופט עמית כתב בהחלטתו: "...לגופי התקשורת מעמד חשוב בכל הנוגע למימוש חופש הביטוי הפוליטי, במיוחד בתקופת בחירות. חופש הביטוי הפוליטי הוא חלק בלתי נפרד מקיומן של בחירות חופשיות והוגנות, ובאמצעותו יכולים הבוחרים להתרשם מ"שוק הדעות" ולקבל החלטה מושכלת בבואם לשים את פתק ההצבעה בתיבת הקלפי. עם זאת, ההליך הדמוקרטי נפגע אם גופים בעלי הון מטים את הדיון כך שקולם יגבר על כל הקולות האחרים ב"שוק הדעות" תוך פגיעה בשוויון ההזדמנויות בבחירות, ועל כך עמדנו לעיל. סכנה זו גוברת בשוק התקשורת המודרני על מאפייני הכוח והריכוזיות שלו...

"...במקרה דנן, איני נדרש לקבוע אם פעילותו של ערוץ 14 נלכדת בקוטב המגנטי של "תעמולת בחירות", וזאת לנוכח ההגדרה של "פעילות בחירות". דומה כי המחוקק ראה לנגד עיניו את הזכות לחופש הביטוי הפוליטי, ובהתאם הגדיר באופן מצמצם מהי אותה "פעילות בחירות". כפי שנראה להלן, העותרת לא הראתה כי פעילות ערוץ 14 שעליה הצביעה, נכנסת לגדרה של הגדרה מצמצמת זו".

"...הן בהיבט הלשוני והן בהיבט של ההיסטוריה החקיקתית והתכלית שעמדה בבסיס החקיקה, לא ניתן לראות בפעילות של ערוץ 14 בגדר "פנייה ישירה לבוחרים בעלי עמדות פוליטיות מסוימות" או בגדר תעמולה באמצעות "מודעות פרסום" כאמור בפסקאות (3) ו-(4) להגדרת "פעילות בחירות" שבחוק.

"אכן, המחוקק ביקש לקדם ערכים של שקיפות ופיקוח על מימון מפלגות באמצעות גופים חוץ-מפלגתיים, אך תחם את הפגיעה הפוטנציאלית בחופש הביטוי הפוליטי וביכר עיקרון זה על פני הטלת מגבלות על אמצעי תקשורת באופן העלול להביא לסגירתו".

בערוץ 14 אמרו בתגובה להחלטה כי "טוב היה אם ראש ממשלה במדינה דמוקרטית לא היה מגיש עתירה כזו נגד ערוץ תקשורת. בית המשפט דחה את העתירה על הסף וחייב את יש עתיד בכל הוצאות המשפט. הניסיון לתייג גוף תקשורת כמזוהה פוליטית רק כי השלטון לא מתחבר לביקורת המופיעה בו הוא פסול וצריך לעורר דאגה בקרב כל העיתונאים. אנו מודים לציבור הרחב על התמיכה ומזמינים את כולם לצפות במשדר הבחירות ב-1.11".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר