ביטול ההסכם לריצה משותפת של שלוש המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת הוא אירוע בקנה מידה היסטורי, התאבדות של ממש שעלולה להביא לתוצאה קשה - אפס ייצוג של האזרחים הערבים בכנסת לראשונה מאז הקמת המדינה.
הסקרים מנבאים עד כה תבוסה גדולה לכל המפלגות הערביות. שתי הרשימות הגדולות - רע"מ והמשותפת - מתנדנדות סביב אחוז החסימה, ובל"ד אפילו אינה מתקרבת אליו.
החלטת בל"ד שלא להצטרף לרשימה המשותפת נבעה מרצון לשבש את החלטתם של יו"ר חד"ש, ח"כ איימן עודה, ויו"ר תע"ל, ח"כ אחמד טיבי, לנהל מו"מ עם לפיד להמליץ עליו כמועמד לראשות הממשלה, לתמוך מבחוץ ולא להצטרף לקואליציה, כמו שעשתה רע"מ בסיבוב הבחירות הקודם.
בציבור הערבי פורסם שהמחלוקת היא סביב הרוטציה על המקום השישי ברשימה, שאינו ריאלי בשלב זה. בבל"ד רצו רוטציה כפולה עם חד"ש בלבד, אולם בחד"ש רצו ברגע האחרון שהרוטציה תהיה משולשת עם תע"ל - אף שברור כי גם הכנסת הבאה, כמו ב־40 השנים האחרונות, לא תסיים את ימיה.
אף על פי שהעשור הראשון של חייה היה מבטיח למדי, בבל"ד הבינו בשנים האחרונות שהם מאבדים את בסיס התמיכה שלהם. חילופי ההנהגה, התקציבים המוגבלים, הקו הפוליטי הניצי וההסתבכות של חלק נכבד מפעיליה וממנהיגיה - ובהם שלושה חברי כנסת שנחשדו בפלילים - הביאו להתרחקות הציבור ממנה.
מאז נוסדה המפלגה על ידי עזמי בשארה ב־1995 היתה בל"ד האויבת המרה של חד"ש - שייצגה את הציבור הערבי מאז הקמת המדינה. אין ספק שהשמחה בקרב פעילי חד"ש היתה גדולה, שכן לראשונה זה 28 שנים בל"ד הבורגנית, עם חברי המעמד הכלכלי הגבוה, ביתם הפוליטי של אינטלקטואלים ודמויות מפתח בחברה הערבית, חלקם ערקו מחד"ש - עלולה להימחק מהמפה הפוליטית הפרלמנטרית.
כעת שני האויבים המרים, חד"ש ורע"מ, ייאלצו למצוא בעל כורחם את המשותף כדי לא לרשום את התבוסה הגדולה ביותר בפוליטיקה הערבית על שמם. הם יהיו מחויבים לקמפיין שיוציא את המצביעים הערבים לקלפיות, יותר מאשר לשכנע אותם להצביע עבורם.
שיעור ההצבעה בקרב הציבור הערבי, שלא יעלה על 40% כפי שמנבאים הסקרים, הוא מכה אנושה למפלגות הערביות. זה מעיד על אדישות ועל ייאוש. אולם, בהנחה שיהיה סיבוב בחירות נוסף בעוד כחצי שנה, זו יכולה להיות הזדמנות פז לחשב מסלול מחדש, להקים מפלגה או שתי מפלגות ערביות חדשות עם סדר יום אזרחי (ופחות לאומי). תרחיש זה אינו דמיוני.
כאמור, הציבור הערבי שרוי במשבר מנהיגותי יחד עם העובדה שאין להם ייצוג במפלגות הציוניות במקומות ריאליים. הדבר אמור להדליק נורה אדומה דווקא אצל הרוב היהודי ולא רק בציבור הערבי - שיותר ממחציתו לא רוצה לקחת חלק במשחק הדמוקרטי הפרלמנטרי ומעדיף להישאר בזירה שבו הוא משפיע ומושפע יותר - הרשויות המקומיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו