גם אם הרשימה הסופית היתה שונה מהכיוון שהסתמן במדגם ובהערכות בתחילת הלילה, הרשימה שמציג הליכוד בצאת הפריימריז היא המרענן הרשמי של הקיץ, ושל הסיבוב החמישי.
לפחות לעת עתה. מי שרוצה לראות בה הוכחה לכל טענותיו על הליכוד שאיבד את דרכו ותירוץ להתרפק על הליכוד של פעם - יעשה זאת בכל מקרה. אבל עם שוך הג'ינגלים, הסטיקרים ומודעות הבחירות - מתייצבת רשימה מעניינת, שנותנת מענה לכמה קהלי יעד.
אלה היו מלכתחילה בחירות ששיעור ההצבעה בהן ביטא שטח ליכודי מעורב ופעיל, לא סוג הניצבים שמתבקשים למחוא כפיים בתזמון הנכון. הקהל הליכודי יודע ואוהב להתווכח, להתפלמס, להביע דעה, לתמוך ולסלוד - לפי השקפת עולם וללא מורא - והוא נתן השבוע תצוגת תכלית של השתתפות אזרחית יוצאת דופן.
אבל התוצאה חשובה יותר מבחינת הליכוד, משום שהיא מעבירה מסר חשוב על יכולתה של מפלגה להתחדש, גם אם במתינות. הכוונה היא לא רק לכוחם של הוועדים והדילים, שהצטמצם עד מאוד לעומת כוחו של המצביע החופשי. הקול הפופולרי הכתיב את הטון בבחירות האלה, והוא קשוב הרבה יותר לרחוב הליכודי ולמערכת הציפיות של המצביעים מהמפלגה. והקול הזה אמר את דברו: ליכוד צעיר יותר, חופשי יותר, עם סדר יום לאומי, ליברלי ובעיקר משילותי.
יש ברשימת הליכוד המסתמנת מענה למי שרצו "ימין שמימין לימין", וגם למי שחיפשו "ימין ממלכתי". אבל יותר מכך, יש ברשימה בשורה לציבור גדול של תומכי ליכוד, שנשארו בבית בבחירות האחרונות
יש ברשימת הליכוד מענה למי שמחפשים "ימין שמימין לימין", וגם למי שמחפשים "ימין ממלכתי". מי שרוצה מאבק על מערכת המשפט ימצא אותו אצל אוחנה, דיסטל אטבריאן, קרעי, עו"ד טלי גוטליב ועוד רבים אחרים, שניסחו בשנה האחרונה ביקורת על מערכת המשפט והעלו לסדר היום את הדרישה לרפורמות משפטיות ומבניות. ויש ברשימה גם את הפנים הממלכתיות: לוין, קיש, דנון, גלנט, דיכטר, ביסמוט. דמויות בעלות רקורד רציני, שלא ניתן לביטול בזלזול האופייני שמפגינים כלפי הליכוד אנשים כמו אלקין ואמנון אברמוביץ'.
עד לרגע זה לא ניתן הסבר הגיוני לקליטתה של ח"כ מיכל שיר ביש עתיד. האם האם זה חלק מעסקה כוללת, שקשורה ביכולת של שר המשפטים סער לקדם את האינטרסים שלו, של לפיד ושל גנץ גם יחד?
אבל יותר מכל אלה, יש ברשימה הזו אמירה גדולה כלפי ציבור גדול של תומכי ליכוד, שלא התלהבו מהרשימה בבחירות האחרונות ונשארו בבית. הרשימה החדשה, עם כמה שמות שנישאים על אהדה ציבורית גדולה, יכולים להביא לקלפי את הרחוב הליכודי. ברוח הציונית ובתקווה חדשה יכולים להעמיד פני אדישים ושווי נפש, אבל הרשימה שהתגבשה בליכוד היא התרחיש שממנו חששו שם.
אפקט הפרפר הצבאי
טבילת האש המבצעית של לפיד בתפקידו החדש היתה מוצלחת, גם אם בשלב זה לא נראות בעקבותיה תזוזות גדולות בסקרים. מנגד, ברמה הפוליטית סיפק המבצע לראש הממשלה מגוון כאבי ראש חדשים ושיבש לו, וגם לשותפיו, את האסטרטגיה הפוליטית.
כל מי שקורא ביושר את הסקרים, מבין שהממשלה האפשרית היחידה עבור לפיד עוברת דרך הרשימה המשותפת. עד לאחרונה הצהיר לפיד בפומבי שהוא רואה במשותפת שותף לגיטימי, אך בשבועות האחרונים ניסו ביש עתיד לערפל את הכוונה לחבור לבל"ד, לטיבי ולעופר כסיף.
המבצע הצבאי, וההאשמות של חברי המשותפת כי צה"ל מבצע רצח ופשעי מלחמה בעזה, הופכים את האפשרות הזו לכמעט בלתי אפשרית, ובמטה יש עתיד בוחנים אופציות חדשות תוך קריצות פנימה, לתוך גוש נתניהו. אלה אפילו לא גישושים, אבל באופן מוזר, עמדות המוצא גמישות מכפי שהיו לפני המבצע.
גם בגזרת גנץ נפלו, עם ובלי קשר למבצע, כמה אסימונים שמאלצים את שר הביטחון לחשב מסלול מחדש. ערב המערכה עוד נפגש גנץ, שגם הוא מבין שאין ממשלה של השמאל ללא המשותפת, עם איימן עודה כדי לטכס עצה כיצד להעלות שיעורי ההצבעה במגזר הערבי. גם בכחול לבן הבינו ששיתוף פעולה עם המשותפת הוא קו אדום בחלקים גדולים בציבוריות הישראלית. לגנץ היתה תוכנית ב': להיכנס ללשכת ראש הממשלה על קולות החרדים. הביצועים הדלים בסקרים מאז האיחוד עם סער יהפכו את גנץ ביום שלאחר הבחירות לראש מפלגה קטנה מכפי שציפה, ועם בחירתו של הרב הרפורמי גלעד קריב למקום השלישי ברשימת העבודה, גם האופציה הזו יורדת מהפרק.
עסקת חבילה
אלא שבניגוד ללפיד, לגנץ יש אופציה ג' - והיא קשורה בגדעון סער. לאופציה הזו אפשר לקרוא: תרחיש הבחירות השישיות.
אין זה סוד שרבים במערכת הפוליטית ציפו שעסקת טיעון תרחיק את נתניהו מהזירה הפוליטית ותשחרר עבורם את ה"פלונטר", כלומר תסיר את החסם שמונע מהם - לדעתם - לכבוש בסערה את הימין, אולי לחזור לליכוד, ולהנהיג את המחנה הלאומי. הדברים לא הסתייעו, ונתניהו נותר בזירה.
הפעם התחושה היא אחרת - שיש בנמצא הרכב מקצועי שיוכל לדחוף לכיוון. הכוונה היא ליועצת המשפטית גלי בהרב־מיארה, ולסגנה שרון אפק. הרושם הזה מתקבל לנוכח דפוס החלטותיה של היועמ"שית מאז נבחרה: היא אפשרה יציאה למבצע ללא הצורך המעיק בכינוס קבינט, היא נתנה את ברכתה למינוי רמטכ"ל בזמן ממשלת מעבר, והיא גם מנעה מינוי מפקד חדש לגלי צה"ל, תוך שהיא מותירה על כנו את המינוי הזמני של שר הביטחון. גם בסוגיית המגעים עם לבנון בנוגע לגבול הימים ולחיפושי הגז – מספקת היועמ"שית חופה משפטית לממשלה.
כל אלה הן החלטות מקצועיות – אבל יש להן גם ממד פוליטי, שנראה, אם להתנסח בזהירות, כנוטה קלות לטובתו של גנץ. מסיבה זו יש במערכת הפוליטית מי שמרמזים על כך שהדבק המחבר בין סער לגנץ עובר דרך לשכת היועצת, ושתרחיש הבחירות השישיות קשור בציפייה ליוזמה משפטית ביחס ל"דיל" עם נתניהו: פרישה תמורת הסדר טיעון. בשביל תרחיש שווה - עדיף ואף רצוי להגיע לבחירות שישיות.
האם זה תרחיש ריאלי או תיאורטי? כאן נכנס לסיפור גם לפיד, שכזכור קלט לשורותיו ממש לאחרונה את מקורבתו של סער, ח"כ מיכל שיר. זו היתה מחווה פוליטית, שעד לרגע זה טרם ניתן לה הסבר מניח את הדעת. האם זה חלק מעסקת חבילה כוללת שקשורה ביכולת של סער, כשר משפטים, לקדם מציאות משפטית שתשרת את האינטרסים הפוליטיים שלו, של לפיד ושל גנץ גם יחד? הפרפר הצה"לי נופף בכנפיו בעזה; אפקט הפרפר עשוי להיות מורגש גם בצלאח א־דין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו