"ימינה" המחודשת עשויה להיות ממליכת המלכים

ההשקה המחודשת של "ימינה" בעטיפתה החדשה היא בבחינת צל"ש או טר"ש. אם תיכשל, סביר שכולנו נמשיך להתערבל בלופ המטורף שבו אנחנו נמצאים. אבל אם תצליח ולו לעבור את אחוז החסימה, היא תהיה ממליכת המלכים. היא תקבע מי יעמוד בראשות הממשלה, איזו קואליציה תוקם ולאן נלך כולנו בשנים הקרובות. כל השחקנים במערכת הפוליטית, מימין ומשמאל, מבינים את זה ולא בדיוק מאושרים מכך. ולכן הם עושים ויעשו כל מאמץ כדי לגמד, להגחיך ולפגוע בסיכוי של "הרוח הציונית" להגיע לכנסת ולקבוע גורלות.

מכאן שהמשימה של איילת שקד, יועז הנדל וחבריהם לא תהיה פשוטה. הם מתחילים מדפיציט בסקרים, כשיריביהם מזלזלים ומזנבים בהם, ובהמשך הם יחטפו כל השמצה ועלילה שניתן להעלות על הדעת. זה יקרה מימין, בהמשך למסע רצח האופי שהובילו נתניהו וסמוטריץ' כלפי נפתלי בנט ושותפיו. זה יקרה גם משמאל, מצד מי שמודעים לכוחה של הרוח הציונית להעיף לעד את החלומות והתכנונים שלהם.

אלא שהמפלגה המחודשת נהנית מרוח גבית ציבורית משמעותית. יש לה פוטנציאל אלקטורלי של כ־15 מנדטים, שמורכב ממצביעי "ימינה" ו"תקווה חדשה". אנשים שמונעים, ברובם, מאידיאולוגיה טהורה שמשייטת באופן מובהק ברחבי הימין. אלא שמרבית המצביעים האלה סולדים מבנימין נתניהו ומפולחן האישיות סביבו. הם לא שכחו את הבגידה בעקרונות שלו במשך כל השנים שבהן הוביל את המדינה, וגם לא מכבסים את חוסר ניקיון הכפיים וההתנהלות המסואבת של הליכוד תחתיו. חובשי הכיפות שבציבור הזה יודעים מדוע הם מחפשים מפלגה אחרת, לא זו של סמוטריץ' ושותפיו. הם נרתעים מאסכולת היהדות של סמוטריץ', שנמצאת עמוק בעולם הרעיונות החרדי, שלא לדבר על הסכינאות הפוליטית שלו.

עם חבירתו של גדעון סער לחיקו של בני גנץ, גם רבים ממצביעיו מחקו את סער מרשימת ההצבעה שלהם. הרשימה המשותפת עם ידיד הרשות הפלשתינית לא מסתדרת עם תפיסת העולם שלהם, זו שפעם הובילה גם את סער. לכן, לגוש המצביעים הזה לא נותרו אלטרנטיבות. גנץ כבר אמרנו, לפיד רחוק מהשקפת העולם שלהם ולא מפגין כישורי ראש ממשלה מזהירים. מרצ והעבודה הם ממש בצד השני. ואביגדור ליברמן - הוא לא נתפס כדמות אידיאולוגית יציבה.

לכן, רבים ממצביעי הגוש הזה, ללא הרוח הציונית החדשה, חשים סוג של יתמות. עד כדי כך שיש מי שהחליטו שללא רשימה של שקד והנדל הם פשוט יוותרו על הביקור הקרוב בקלפי. בגוש הזה ישנם כמה מנדטים שכבר טורללו על ידי מכונת הכזבים שמכנה את עצמה "ימין". אלו אנשים טובים שלא מתעמקים בפרטים, ולכן עלילות הבגידה, השקר והחבירה לערבים השפיעו עליהם.

גם בגלל זה הקמפיין של הרוח הציונית חייב להיות ממוקד ואפקטיבי. בין היתר - להציג את העובדות, שהן פשוט הפוכות: כי נפתלי בנט היה ראש ממשלה מצוין, שהקפיד על האינטרסים והעמדות של הציבור הלאומי בישראל בצורה מעוררת הערכה; איילת שקד היא שרת פנים מצטיינת, ומעל הכל צודקים גורמי שמאל שמאשימים אותה בהטרפת החוליות החלשות ברע"מ, במרצ ובעבודה. שקד אכן שמרה ביעילות על הקו הכולל של הממשלה היוצאת, שהיה בהחלט מימין לממשלות נתניהו; גם יועז הנדל רשם הישגים כשר התקשורת וכדמות רעיונית וערכית, בין היתר עשה את הדבר הנכון ברפורמת הטלפונים "הכשרים" וקומם את החרדים; אביר קרא הצליח, בזמן קצר ביותר, להוביל לתיקון מקצת העיוותים שבמסגרתם דווקא הציבור היצרני והיוזם במדינה נחנק ומופלה לרעה.

והכי חשוב, גם בליכוד ובמפלגת סמוטריץ' ישנם אנשים טובים ומוכשרים, רק שחבורת בנט־שקד־הנדל הוכיחה עצמאות ומנהיגות. כזו שמשרתת ומובילה את השקפת העולם שלהם, לא את האינטרסים של המנהיג הדגול ולא את תפיסת העולם של החרדים. 

הפיל הגדול שבחדר

ועדיין נותר הפיל הגדול שבחדר - שאלת החבירה לליכוד של נתניהו. אסור לשכוח שגם ימינה של בנט לא פסלה את האפשרות הזו, ואפילו חתרה לשם, ללא הצלחה. הרוח הציונית צריכה לנוע בדיוק באותו המסלול, כי אמנם טוב יעשה בנימין נתניהו אם יפרוש מהחיים הפוליטיים, אבל הוא לא הסכנה הגדולה ביותר שנשקפת למדינת ישראל. מדינה פלשתינית, למשל, מסוכנת יותר. אכן, חשוב לנסות לכונן קואליציה רחבה, כי לא טוב להיות בידי רע"מ מכאן, או בידי החרדים וסמוטריץ' משם. אך זו טעות חמורה לפסול את השותפות עם נתניהו בכל תנאי. נתניהו, אם יהיה תלוי בקולות של אנשי שקד, נתון בצבת של תקינות וממלכתיות שתאפשר רק לתקן ולבנות, לא להרוס, הוא לא פסול חיתון. מה גם שככל הנראה האופק הפוליטי שלו צפוי להיות קצר מועד - עד לעסקת הטיעון או ההרשעה, מה שיבוא קודם.

ולא לשכוח, התנאים ביום שאחרי הבחירות הקרובות יהיו שונים מהסיבוב הקודם. הפעם אין כל אופציה לקואליציה שתלויה בח"כים ערבים, הרוח הציונית בוודאי לא תלך לשם. כך או כך, המפתח לעתיד שלנו מצוי בידי הרשימה שחודשה השבוע, שאם תגיע לכנסת הבאה תאחז בנוסחה לחלץ את כולנו מהמבוך. 

חקירה עכשיו

אני מכיר את משה סעדה, יצא לי לעבוד מולו כעורך דין כשהיה במח"ש, גם בתקופה האחרונה שלו כסגן ראש המחלקה. עם השנים למדתי לבטוח ביושרה ובמקצועיות שלו, כמי שהשכיל אפילו לסגת מטעויות שעשתה המערכת, אחרי שהשתכנע מהעובדות שהוצגו בפניו. כך פועל סיביל סרוונט קלאסי, שהלוואי היו לנו הרבה כמותו, בייחוד בפרקליטות ובמשטרה.

גם את שי ניצן אני מכיר ממגעים מקצועיים שונים, בעבר, ואכן - הוא היפוכו של סעדה. זהו איש חסר מעצורים שלא ניתן לשנות את המסלול שלו להשגת יעדיו, שהם לא בהכרח יעדי המדינה והמערכת.

רק שלא נדרשת כל היכרות עם מי מהדמויות שהזכיר השבוע סעדה כדי להגיע למסקנה שדרושה חקירה וטלטלה גדולה. די להיחשף למה שמכונה "תרגיל החקירה" שעשו לניר חפץ במשטרה כדי לדעת שמשהו מאוד רקוב התרחש שם. פרטי "התרגיל" אמנם חסויים בצו שביקשה הפרקליטות של שי ניצן, מעשה מוזר בפני עצמו, אבל אנחנו יודעים היטב במה מדובר. בייחוד מבינים שקיים חשד מבוסס שלפיו חוקרים ופרקליטים בכירים סחטו באיומים את חפץ. את זה חייבים לברר עד הסוף.

גם בעניין החדירה הבלתי חוקית של הדס שטייף לטלפונים הישנים של אפי נוה, לצד ההכשרה של המעשה הפלילי הזה בידי שי ניצן, העובדות ידועות והחשדות כבדים. לכן נדרשת חקירה מקיפה ונוקבת, ואם צריך - העמדה לדין, הרשעה ואפילו מאסר. אף אחד, בכיר ככל שהיה, לא חסין. אסור בעניין הזה למצמץ, בדיוק כפי שאסור להירתע ממיצוי ההליך המשפטי והדין עם בנימין נתניהו.