"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

הממשלה הבאה תעבוד מול הרמטכ"ל - ולכן עליה למנותו

תהליך המינוי הקיים הביא ל"חבר מביא חבר" • ההשתייכות לקבוצה היא שקובעת, ולא בהכרח התאמתו של הקצין להתמנות לרמטכ"ל

,עודכן
0השמעה

במבחן התוצאה, ניהול צה"ל כיום הוא מתחת לכל ביקורת. מדובר בניהול כושל המטיל על מנהליו אחריות אישית לאי־מוכנות צה"ל למלחמה, מצב שיגבה מחיר כבד מאוד במלחמה הרב־זירתית הבאה. לו היו מתנהלות כך חברות אזרחיות, כבר מזמן הן היו קורסות. מדובר בלא פחות ממעילה באמון הציבור, וגם לשר הביטחון אחריות למצב החמור.

לא הוא האיש שצריך להמליץ לממשלה על הרמטכ"ל הבא. טענתו של בני גנץ בפני היועצת המשפטית לממשלה, שלפיה אי־סיכום על הרמטכ"ל החדש בתקופת הממשלה הזמנית יפגע במוכנות הצבא - היא לעג לרש.

שר הביטחון, שהיה לו חלק נכבד במצבו העגום של הצבא, אינו יכול להיות אובייקטיבי בבחירתו את הרמטכ"ל הבא, ולכן הוא צריך להימנע מהמלצה על מועמדו לממשלה ולהשאיר זאת לוועדה אובייקטיבית שתבחן את הנושא לגופו של עניין. הוועדה צריכה לקום על פי חוק ולהגיש את המלצותיה לממשלה.

אפשר להציג לממשלה מספר מועמדים עם דגש על הקריטריונים החשובים ביותר שהכרחיים לקידומו של הצבא בעת הזו, ועל פי שקלול קריטריונים אלה לגבי כל מועמד תמליץ הוועדה לממשלה על המועמד המועדף מבחינתה. הממשלה תדון בכל המועמדים ותחליט על הרמטכ"ל המיועד.

בנוסף ליכולתו המנהיגותית והמבצעית של הרמטכ"ל הבא, נדרש ממנו שיהיה עם כישורים להתמודד כראוי עם ניהול הצבא והתרבות הארגונית הקלוקלת שגרמו עד כה לחציית כל הקווים האדומים, והם הגורמים המרכזיים להידרדרותו הקשה של הצבא. ללא טיפול יסודי בשני המרכיבים הנ"ל צה"ל ימשיך להידרדר.

לא עולה על הדעת המשכו של תהליך כפי שהתקיים כבר שנים רבות, כששר הביטחון הוא היחידי שיכול להביא שם של מועמד לרמטכ"ל לאישור הממשלה בתהליך לא ראוי כפי שמבקר המדינה קבע בביקורתו.

ב־2010 נכתבה ביקורת קשה מאוד על מינוי הרמטכ"לים בצה"ל. נכתב כי בדיקת תהליכי המינוי של הקצונה הבכירה בצה"ל העלתה ממצאים חמורים. התברר שדווקא מי שנושאים באחריות מרבית לביטחון המדינה - הרמטכ"ל ואלופי צה"ל - אינם ממונים לתפקידיהם על פי קריטריונים ברורים.

מינוי הרמטכ"ל נעשה בהמלצת שר הביטחון, על פי קריטריונים אישיים שהשר קובע לעצמו. אין תהליך מוסדי. הכל מתנהל במחשכּים, בהתייעצות סודית ועלומה בין שר הביטחון לראש הממשלה, הרמטכ"ל ורמטכ"לים ואלופים לשעבר. דבר מתהליך המינוי אינו מתועד או רשום. הכרח הוא שיהיו חוק וקריטריונים ברורים לעניין זה, לרבות משך כהונת הרמטכ"ל, מתי מחליטים על המינוי, שקיפות של התהליך ותיעוד שלו.

תהליך נלוז זה של בחירת הרמטכ"ל מביא למצב שחבר מביא חבר. ההשתייכות לקבוצה היא הקובעת, ולא בהכרח התאמתו של הקצין להתמנות לרמטכ"ל. במרוצת השנים הפכה הממשלה לחותמת גומי לגחמותיו של שר ביטחון זה או אחר שפועל לא על פי קריטריונים מוצקים ולא ממניעים אובייקטיביים במינוי החשוב ביותר בתחום הביטחון הלאומי.

אין שום בהילות בבחירת הרמטכ"ל הבא. אפשר גם להאריך לרמטכ"ל אביב כוכבי את הקדנציה מספר חודשים במידת הצורך. ראש הממשלה ושר הביטחון שימונו בבחירות הבאות הם אלה שיעבדו מול הרמטכ"ל החדש - והם אלה שצריכים לבחור אותו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר