"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
הנתונים המטרידים נחשפים

המכשול הבא של הקואליציה: יוחמרו עונשי מיידי האבנים?

ההצעה שמקדמת ח"כ קטי שטרית מהליכוד, תעלה ביום ראשון וגם עלולה להביך את הקואליציה • השרה שקד קידמה חוק דומה בעבר • יו"ר "אם תרצו": "מי שציוני חייב לתמוך בחוק"

,עודכן
0השמעה
מיידי אבנים. יוצאים בעסקת טיעון, צילום: אי.פי.אי

ביום ראשון הקרוב צפויה לעלות בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק של ח"כ קטי שטרית (ליכוד), בדרישה להטיל עונש מינימום של ארבע שנים על מחבלים שיידו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר רכבים, כדי לפגוע בנוסע או במי שנמצא בקרבת כלי תחבורה. כיום העונש המקסימלי לא עולה על שנתיים.

מדובר במבחן נוסף לקואליציה, אך זהו אתגר מיוחד עבור שרת הפנים איילת שקד, שקידמה חוק דומה בשנת 2015, שעבר. שנה לאחר אישורו הפחית בית המשפט העליון את עונשם של מיידי האבנים מכיוון שמדובר בקטינים. בכך הוא ביטל את החוק בפועל.

הצעת החוק עולה על רקע גל הטרור והזינוק באירועי יידוי אבנים. מדובר בתופעה שהתרחבה לחלקים נרחבים בארץ.

קטי שטרית. "אבן הורגת",צילום: אורן בן חקון

מנתונים שאספה בשנה האחרונה מחלקת המחקר של תנועת "אם תרצו" לבקשת "ישראל היום" באמצעות ארגון "הצלה ללא גבולות יו"ש", עולה כי רק בחודש מאי האחרון אירעו 227 זריקות אבנים ביו"ש, לצד 59 זריקות בקת"בים. בחודשים מארס ואפריל שקדמו לו אירעו 1,064 מקרים שונים של זריקות אבנים, יודו 209 בקת"בים והובערו 297 צמיגים.

על פי נתוני צה"ל, בשנת 2021 כולה התרחשו 5,500 אירועים מהסוג הזה בסה"כ, לעומת 4,000 בשנה שקדמה לה. כמו כן, על פי דו''ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שיזם ח"כ אופיר כץ, מתוך 7,143 תיקים שנפתחו במשטרה על יידוי אבנים בשנים 2021-2015, ב־2,191 נמצא חשוד, בעוד בשני שלישים מהמקרים לא אותרו חשודים כלל. התוצאה: 95 אחוזים מהתיקים נסגרו ללא כתבי אישום.

חמור מזה, ממחקר של הארגונים "לביא" ו"אם תרצו" עולה כי יותר מ־95 אחוזים מהתיקים שכבר נפתחו נגד חשודים בגין השלכת בקבוקי תבערה בשנים 2020-2019 והבשילו לכדי כתב אישום בבית הדין הצבאי - נסגרו לבסוף בעסקת טיעון מקילה, כך שהמחבלים המורשעים קיבלו בין שנה לשנתיים מאסר בלבד.

ח"כ שטרית אמרה ל"ישראל היום": "הגיע הזמן שנבין שאבן הורגת. החמרת הענישה למיידי אבנים הינה כלי חשוב במאבק נגד הטרור והאלימות. במשך שנים מחבלים התחמקו מענישה, ורק עונש הולם יוכל לשמש גורם מרתיע וצודק".

יו"ר "אם תרצו" מתן פלג: "שיטפון העונשים המצחיקים על פרעות תשפ"א מוכיח עד כמה החוק הכרחי ונחוץ. כל מי שמגדיר את עצמו ציוני מוכרח לתמוך בחוק הזה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר