אם ימיה של הממשלה יתקצרו - מסתמן שסער יהיה חתום על תעודת הפטירה

אחרי אירועי אמש כבר ברור שמה שהיה עד כה בקואליציה כבר לא מה שיהיה. עד עכשיו הצליחו נפתלי בנט ויאיר לפיד לשמור על פנים מחויכות ולפזר אופטימיות לכל עבר, לשדר עסקים כרגיל ולהקרין ביטחון כי למרות המהלומות שהיא סופגת, הממשלה יציבה ומתפקדת. אתמול התקופה הזאת, שהחלה עם פרישת עידית סילמן מהקואליציה, חלפה. הממשלה מקרטעת ונפילתה רק עניין של זמן.

שני אירועים דרמטיים התרחשו אתמול, שהבהירו עד כמה עגומה התמונה מבחינת הקואליציה: הראשון היה כאשר הממשלה לא רק שנפלה בהצבעה על תקנות יו"ש, אלא שהעובדה שמי שהפיל אותה הייתה סיעת רע"מ כולה. חבר כנסת אחד התנגד, וכל השאר פשוט ברחו מהמליאה ולא השתתפו. בניגוד להערכות קודמות, לא מדובר פה בחבר כנסת סורר אלא בסיעה שלמה, שבמקרה גם דוגלת בדעות אנטי ציוניות, שעשתה דין לעצמה ונמלטה ברגע האמת.

השני היה כאשר עידית סילמן התנגדה באופן אקטיבי למינוי מתן כהנא לשר הדתות. בהצבעתה הראתה סילמן שהאיומים על הכרזתה כפורשת מסיעת ימינה לא מרתיעים אותה כאשר מדובר בהצבעות חשובות שעל האופוזיציה להפיל. בכך התגלה שלמעשה אין לממשלה רוב בכנסת ומפה והלאה אין לה אפשרות להעביר חוקים ולקיים הצבעות שלא יקבלו את תמיכת האופוזיציה.

מדובר, אם כן, בממשלה מקרטעת ולא מתפקדת, שלא מצליחה לשלוט אפילו באנשיה ולגייס אותם להצבעות חשובות, ונתונה כל העת לסחטנות מבית ומחוץ כדי שתוכל להמשיך להתקיים.

ערב הקמת הממשלה הסבירו ראשיה, בעיקר מימינה ותקווה חדשה, כי הפרת התחייבויותיהם שלא לשבת עם רע"מ ומרצ, נובעת כתוצאה מבחירה רעה יותר- ממשלה לא מתפקדת שלא מסוגלת לנהל את ענייני המדינה ולהוביל מהלכים לטובת הציבור. אתמול בלילה הפכה הממשלה הנוכחית לכזאת בדיוק.

אולם השאלה הגדולה שעוד נותרה פתוחה גם אחרי אירועי אמש היא לאן מתכוון גדעון סער לקחת את זה מפה. האם כוונתו לפירוק או שיקום. סער לא רק שהעצים את האירוע אלא ממש חולל אותו. הוא זה שהחליט להביא את תקנות יו"ש לאישור כמעט חודש לפני הזמן, הוא זה שקבע שמדובר במבחן קריטי לקואליציה והוא זה שסירב לחזור באולפנים על האמירה הנחרצת שלא יישב עם נתניהו. אם ימיה של הממשלה יתקצרו בשל הלילה האחרון, סער הוא זה שיהיה חתום על תעודת הפטירה. נכון לעכשיו עוד לא ברור אם לשם כיוון מלכתחילה או שעד שגילה את גודל הטעות שעשה כבר היה מאוחר מידי.