אפקט הבומרנג של סילמן: בינתיים הפרישה השיגה את התוצאה ההפוכה

49 ימים, כימי ספירת העומר, חלפו מאז פרישת עידית סילמן מהקואליציה. בזהירות הנדרשת ובהתחשב בשבריריות הקואליציה, נראה כי לפי שעה המהלך שלה השיג את המטרה ההפוכה לפחות בטווח הקצר עד כדי כך שדווקא באופוזיציה חוששים מעריקים.

שלא יובן לא נכון. מבנט ומטה, כולם יודעים כי בכל רגע מגדל הקלפים עשוי להתפרק. ובכל זאת, דווקא משום שלכולם ברור כעת כי הם תלויים זה בזה, או אחרת תלויים זה לצד זה, שילוב הזרועות הקואליציוני, נכון לרגע זה מהודק יותר.

סילמן חידדה לחברי ימינה שהם לא יהיו אסקופה נדרסת

המרוויחה הגדולה יותר היא הכנף הימנית של הממשלה. פרישת סילמן חידדה גם לחברי ימינה וגם לשותפיהם משמאל, שהם לא יהיו יותר אסקופה נדרסת. ח"כ ניר אורבך השיג שתיים משלוש דרישותיו - ביטול מתווה המעונות, אישור בניה בהתיישבות שבוצעו וחיבור ההתיישבות הצעירה לחשמל שעדיין תקוע. בשמאל מבינים עכשיו עד כמה כדאי להם להיענות לדרישות הקטנות של אורבך, שאם לא כן הכל יקרוס, ולכן הם בולעים את הרוק בשקט יחסי.

בד בבד, גם ראש הממשלה חוזר לספינת האם הימנית, ולא במקרה. בנט למעשה נואש מהשגת תמיכה בציבור הכללי – זה היה הקו שהובילה היועצת המדינית שפרשה – ולכן פונה שוב לקהל שהכניס אותו לפוליטיקה. זה פשר ביקורו הראשון כראש ממשלה בישוב ביו"ש, הבוקר באלקנה. אם בנט אכן מתכוון לשוב הביתה, עדיין ממתינה לו דרך ארוכה מאוד ובראשה מענה לתחושת הנבגדות של רוב בוחריו.

אפקט בומרנג נוסף שחוללה הפרישה היא שובו למרכז הבמה של זאב אלקין. על אף ניסיונו הרב והצלחותיו הפוליטיות המוכחות, עידית סילמן לא רצתה להיעזר באלקין. היא שיחקה כמעט בהצגת יחיד. מנגד, יו"ר הקואליציה החדש, בועז טופורובסקי, צנוע וישר יותר, ואיננו מתבייש להישען על הזאב המנוסה ביער. זאת ועוד, לפיד הנחה את טופורובסקי, לציית לכל הנחייה שיקבל מאלקין. בהתחשב בכך שבנט, אלקין ולפיד באים משלוש מפלגות שונות, השת"פ ההדוק הזה מדהים למדי.

בגלל מאזן האימה, חברי הממשלה דבקים אלה באלה

ישנו רובד נוסף שמדריך את התנהלות הקואליציה, וגורם לחבריה לדבוק יותר אלה באלה, וזהו מאזן האימה של פירוקה. כל צד יודע, שאם הוא זה שיפיל את הממשלה, אזי המנהיג של הצד השני, יהפוך להיות ראש ממשלת המעבר. בהתחשב בתיקו הפוליטי השורר בישראל, הם יודעים שממשלת מעבר, יכולה לכהן פה גם שנים ארוכות קדימה. כך שעבור אגף ימין בממשלה, אין סיוט גדול יותר מאשר המלכת לפיד לטווח זמן בלתי נודע. יחס דומה לכך קיים מבחינת אגף השמאל ובנט.

"האיום הזה נמצא כל הזמן במוח האחורי של חברי הקואליציה", אומר אחד משחקני הציר בכנסת. לדבריו, "עד לפרישת סילמן האווירה הייתה אווירה של שיתוף פעולה ורצון לעבוד ביחד מתוך מציאת מכנה משותף. מאז פרישתה, עדיין רוצים עבודה משותפת אבל ברקע נמצא כל הזמן החשש שהצד השני רק רוצה לתקוע אותי כדי שאני ולא הוא, יהיה זה שיוביל לפירוק. בינתיים שני הקווים המקבילים האלה מחזיקים", דברי הח"כ הבכיר.

כיוון שמדובר בפוליטיקה הישראלית, רק שוטים יתנבאו איזו מהתחזיות תתממש.