הפנייה לנתניהו: "עצור את העברת חינוך ילדי הפזורה לתנועה האסלאמית"

ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, חגי רזניק, פנה היום (שלישי) לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה לעצור את העברת האחריות על חינוך ילדי הפזורה הבדואית לידי מועצת חורה.

במכתבו, טען רזניק כי מדובר במהלך שעלול להעביר “עשרות מיליוני שקלים מהקופה הציבורית” לגורמים המזוהים עם התנועה האסלאמית והזהיר מפני פגיעה ב”משילות” ובחיזוק החינוך הישראלי בנגב.

הרקע לעימות הוא המשבר המתמשך במועצה אזורית "נווה מדבר", בה מערכת החינוך שנותנת שירות לתושבי נווה מדבר ותלמידים בפזורה הבדואית - מעניקה לימודים לכ-25 אלף תלמידים, מרביתם לא תושבי הרשות המקומית. כיום, כמחצית מהאוכלוסייה הבדואית בנגב מתגוררת מחוץ למסגרת מוניציפלית המסוגלת לספק שירותי חינוך בסיסיים. כמו כן, במשך שנים האחריות הוטלה על רשויות סמוכות, רובן חלשות מבחינה כלכלית.

פער באיכות החינוך

לפי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, המציאות הזו הובילה למחסור במשאבים, לפיקוח מוגבל של משרד החינוך ולפערים משמעותיים באיכות החינוך. המשבר החריף בחודשים האחרונים, כאשר תלמידי הפזורה לא שבו ללימודים במשך כשבועיים בשל מחסור תקציבי.

עוד קודם לכן, כפי שפרסמנו ב"היום", כשחזרו הלימודים לאחר חופשת החורף, ניתן תקציב של 20 מיליון שקלים פחות ממה שהובטח על ידי משרד החינוך למועצה. מוסדות חינוך עמדו בפני פתיחה ללא חשמל, ניקיון ואבטחה, וגני ילדים פעלו ללא סייעות - עד להשבת התקציבים. כפי שפרסמנו בעבר על רקע זה הודיע שר החינוך קיש על הקמת רשות חינוך ייעודית לפזורה הבדואית, שאמורה לייצר מסגרת ניהולית יציבה ומפוקחת.

אלא שלדברי רזניק, במקביל להצהרות על חיזוק המשילות, מקודמים מאחורי הקלעים מהלכים להעברת האחריות החינוכית לידי מועצת חורה. "ברור וידוע כי מועצת חורה נשלטת על ידי התנועה האסלאמית ואינני יודע כמה המטען הערכי של התנועה תואם את ערכיה הציוניים של מדינת ישראל”, כתב לראש הממשלה.

לדבריו, “לא ייתכן שהאחריות על עשרות אלפי תלמידים תועבר לגורמים המזוהים עם התנועה האסלאמית. זהו מהלך שעלול להנציח ניתוק, להעמיק השפעות זרות ולפגוע בעתיד הנגב והמדינה”. רזניק קורא לראש הממשלה לעצור באופן מיידי את הליך העברת הסמכויות למועצת חורה, להקים ללא דיחוי רשות חינוך ייעודית לפזורה הבדואית ולקבוע מדיניות ברורה לחיזוק המשילות והחינוך הציוני בנגב.

ברקע חקיקתו של אביחי בוארון, בניסיון למנוע ממורים שלמדו ברשות הפלסטינית ללמד במערכת החינוך בישראל, צפוי משבר חמור של מחסור במורים במגזר הבדואי שסובל מחוסר במורים דוברי ערבית עוברית עוד טרם החקיקה.

לעומת זאת במועצה המקומית חורה דחו בחריפות את הדברים. ראש המועצה חאבס אלעטאונה טען כי דבריו של רזניק מהווים הכפשה של ציבור שלם ושל מערכת חינוך מקצועית ומוערכת.

לדבריו, מערכת החינוך בחורה נחשבת לאחת המובילות בחברה הבדואית, עם שבעה בתי ספר יסודיים וחמישה תיכונים, כאשר בתי הספר בעיר מדורגים לאורך שנים בצמרת ההישגים בחברה הבדואית. עוד ציין כי בשנת 2018 כ-50% מהסטודנטים הבדואים בתחומי המדעים באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע היו בוגרי מערכת החינוך של חורה.

"השקעה בילדי הנגב"

אלעטאונה הוסיף כי בחורה פועלים מרכז מחוננים אזורי, מוסדות לחינוך מיוחד ובית ספר בעל שם בינלאומי לחקלאות מדברית וסביבה. “אלו אינם סימנים של מטען זק אלא של מצוינות, אחריות והשקעה אמיתית בילדי הנגב”, מסר. עוד טען כי “הניסיון לצבוע מערכת חינוך שלמה בצבעים פוליטיים ולהטיל ספק בנאמנותם של אנשי חינוך, מנהלים ומורים רק משום שהם בדואים או מוסלמים הוא מסוכן ופוגעני”.

גם המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב תקפה את רזניק בחריפות וטענה כי דבריו מהווים “הסתה גזענית”. במועצה ציינו כי משרד החינוך בוחן את מערכת החינוך של חורה דווקא בשל הישגיה הגבוהים, אך הבהירו כי הם עצמם מתנגדים להעברת האחריות לחורה. לטענתם, במקום להסיע תלמידים שעות ארוכות מאזור דימונה וירוחם, יש לחזק את מערכת החינוך של המועצה האזורית נווה מדבר ולאפשר לה לקבל את המשאבים הנדרשים.