ועדת הכנסת אישרה הצעת חוק שתמנע העסקת מורה שלמד ברשות הפלשתינית

ועדת החינוך אישרה הערב (רביעי) לקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק שתמנע העסקת מורה שלמד ברשות הפלשתינית. הצעת החוק צפויה לעלות לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת בשבועות הקרובים ואם תאושר תיכנס לספר החוקים חודש לאחר אישורה הסופי.

את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת עמית הלוי ואביחי בוארון ואליה הצטרפו חברי כנסת נוספים. בנוסח ההצעה כתבו כי בשנים האחרונות, ישנה עלייה בהיקף אזרחי ותושבי ישראל שרוכשים השכלה במוסדות אקדמיים ברשות הפלשתינית ובהיקף בוגרי מוסדות אלו שמשתלבים במערכת החינוך בישראל.

עוד הוסיפו כי הלימודים במוסדות אלה כוללים, במקרים רבים, תכנים אנטישמיים ואינדוקטרינציה שתכליתה שלילת קיומה של מדינת ישראל והסתה חמורה נגדה. לפיכך, אמרו המציעים כי מטרת הצעת החוק ״למנוע את השפעתה המזיקה של הרשות הפלשתינית העוינת את מדינת ישראל וערכיה ולשמור על ערכי החינוך של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית כפי שגובשו בחוק החינוך הממלכתי״.

לאור זאת, ביקשו המציעים לתקן את החוק ולקבוע כי אדם בעל תואר אקדמי (ראשון) ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלשתינית, או מטעמה, ייחשב כמי שאין לו תואר אקדמי נדרש לשם העסקה כעובד הוראה בישראל. בהצעת החוק מופיעות הוראות מעבר שלפיהן החוק לא יחול על מי שכבר נקלט כמורה לפני כן. בנוסף, מי שכבר השלים תואר אקדמי ברש"פ או את חלקו (שנת לימודים ומעלה), יוכל להיקלט במערכת החינוך, בכפוף לכך שישלים תעודת הוראה במוסד להכשרת מורים בישראל בתוך שנתיים.

היועצת המשפטית של ועדת החינוך עו"ד תמי סלע הצביעה במהלך הדיונים על קשיים חוקתיים והסבירה: "חקיקה שפוגעת בזכויות כגון חופש העיסוק, צריכה להיות לתכלית ראויה ומידתית וכן להתבסס על תשתית עובדתית ולא הוצג פה בדיונים בסיס עובדתי מספק להצעת החוק. שמענו את עמדת הגורמים המקצועיים לתכלית הפדגוגית, אבל לא שמענו ביסוס לאמירה הגורפת שכל מי שלמד במוסדות אקדמיים ברשות הפלשתינית הוא בעל השפעה מזיקה על תלמידים. כמו כן, ניתן להשיג את התכליות ומטרת הצעת החוק, שהיתה הסכמה רחבה שיש בה חשיבות ותועלת, בדרכים מידתיות יותר".

בישורת האחרונה, הוביל יו"ר הוועדה ח"כ טייב יוזמה להרחבת הוראת המעבר כך שתחול גם על סטודנט שהשלים שנה לימוד אחת (ומעלה) לתואר ברשות הפלשתינית (במקום שנתיים כפי שהיה במקור), להשלים תעודת הוראה ולהיקלט כמורה בישראל: "כדי שהחוק יהיה מידתי יותר, הגענו להבנות עם יש עתיד, המחנה הממלכתי והליכוד ולפיהם מי שכבר עשה קורסים של שנה אחת לא נכון היה שהחוק יחול עליו. נתחשב במי שכבר החל לימודיו ובמקביל זה נותן למש' החינוך שנה נוספת להתארגן." הייעוץ המשפטי הסביר כי עם שינוי זה, שופרה המידתיות של החקיקה. נציגת משרד המשפטים לירון בנית ששון תמכה בעמדת הייעוץ המשפטי לוועדה והוסיפה בדיון הבוקר: "ביחס להצעת המקורית הוכנסו הסדרים מאזנים, אבל זה עדיין לא מאיין את הקושי".

במהלך דיוני החקיקה אמר יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב: "לא נשלים עם זה שאנשים שספגו שנאת יהודים כשרכשו השכלה ברשות הפלשתינית, במקום שמעודד טרור, ילמדו את ילדינו, גם בחברה הערבית, כי הם לא פחות חשובים.

ח"כ אביחי בוארון: "החוק הזה קריטי כדי לעצור את שבעה באוקטובר הבא וזו לא הגזמה, כי נכון להיום אלפי מורים שמלמדים בבתי הספר בישראל הוכשרו ברשות הפלשתינית ומשמשים ממש שליחים שלה במערכת החינוך של ערביי ישראל ובמימון מלא של משרד החינוך. את זה אנחנו עוצרים בחוק הזה".

"חקיקה גזענית ופוגענית"

במהלך הדיונים התנגד ח"כ יוסף עטאונה להצעת החוק ואמר כי היא פוגעת בחופש העיסוק: "אי אפשר לומר שכל מי שלמד שם הוא פצצה מתקתקת. תכלית החוק איננה חינוכית. זוהי חקיקה גזענית ופוגענית שנועדה לפגוע בנגב ובמזרח ירושלים." ח"כ עמית הלוי: "לחופש העיסוק אין קשר לחוק הזה, שעוסק רק בהתאמה". עוד אמר ח"כ הלוי כי מורה שלמד ברשות הפלשתינית הוא "פרסונה נון גרטה מבחינה חינוכית ולא יכול להתאים להוראה בישראל."

ראש עיריית רהט טלאל אל קרינאווי: "אצלי בעיר יש 2,500 מורים. אם החוק הזה יעבור, מה אתם רוצים שתהיה אבטלה? שנחזור ל-30 ו-40 אחוזי אבטלה?".

חברת הוועדה ח"כ יסמין פרידמן דרשה לדעת מה החלופות שמציע החוק: "החקיקה הזאת היא ביזיון. חקיקה מרושעת. מטרת החוק שלכם היא למנוע מאנשים ללמוד שם ולא הבאתם שום פתרון. אחרת, אנחנו מייצרים אבטלה גבוהה שתגביר את הטרור. מה נעשה בלי מורים בנגב? לאן ילכו הנערים האלה - לעוד פשיעה?" יוזם הצעת החוק ח"כ אביחי בוארון השיב: "יש תכניות כתובות, יש 160 מלש"ח במשרד לירושלים שהשר לא משחרר, אבל אנחנו לוחצים על משרד האוצר לשחרר את הכסף. זה במגעים מתקדמים. החלטת הממשלה תבוא מיד אחרי שהחוק יעבור בשנייה ושלישית." ח"כ פרידמן: "אם אראה שהכספים עוברים, אצביע בעד החוק, אבל שר האוצר לא מתקצב ולא מאשר את תכניות הגיבוי שאתה מדבר עליהם".

מנתונים שהציג במהלך הדיונים מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי בעשור האחרון, נכנסו 30,339 מורים חדשים להוראה בחינוך הערבי, כאשר 11% מהם בעלי תואר אקדמי מהרשות הפלשתינית ומדובר במגמת עלייה. מתוך אותם 3447 מורים חדשים, 62% מלמדים במזרח ירושלים, 29% מהם מלמדים בחינוך הבדואי בנגב ו-9% במחוזות אחרים. בשנת הלימודים הנוכחית מלמדים במזרח ירושלים כ-6,700 מורים, שלפחות60% מהם בעלי תואר ראשון ממוסד אקדמי פלסטיני. מתשובת מנח"י למרכז המחקר והמידע עולה כי בחמש השנים הקרובות צפויים להיפתח תשעה בתי ספר והצורך במורים עומד על 540 באותה תקופה ורק בבתי הספר של עיריית ירושלים, שהם רק חלק מכלל החינוך הערבי במזרח ירושלים.