המספרים לא משקרים: הנתונים מאחורי העדה האתיופית

אירועי המחאה האחרונים שלבני העדה האתיופיתמהווים זעקה של ממש בכל הנוגע לתחושה של רבים מבני הקהילה כי הם מופלים לרעה ולא נקלטים היטב בחברה הישראלית, זאת מעבר לעצם הזעם על האירוע הטרגי בונהרג סלמון טקה מירי שוטר.

מלכתחילה יש לציין כי בסוף שנת 2017 מנתה האוכלוסייה 148.7 אלף תושבים: 87 אלף ילידי אתיופיה ו-61.7 אלף ילידי ישראל. במילים אחרות, מדובר יחסית בקבוצת מיעוט שהייתה צריכה להיקלט מהר והיטב בתוך החברה הישראלית אבל לא כך הדבר.

הזעם יצא לרחובות // צילום: אורן בן חקון

על פי נתוני הלמ"ס, כשבוחנים את שיעור הגירושין מגלים כי הוא יותר מפי שניים משיעור הגירושין באוכלוסייה היהודית הכללית (19 מכל אלף נשואים, לעומת 9 מכל אלף בקרב כלל היהודים). כך גם אחוז המשפחות החד-הוריות גבוה במיוחד ועומד על כ-26%, יותר מפי שניים מאחוז המשפחות החד-הוריות בכלל האוכלוסייה.

הכנסה נמוכה

עוד על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההכנסה הכספית נטו למשק בית בקרב יוצאי אתיופיה הסתכמה ב-11,245 ש"ח, לעומת 15,751 ש"ח בכלל משקי הבית באוכלוסייה. מדובר בנתון קשה יותר כשמתברר כי גודל משק הבית הממוצע של יוצאי אתיופיה הוא 3.89 נפשות, גבוה בהשוואה לכלל האוכלוסייה (3.32). לכן לא מפתיע שאחוז ההוצאה של יוצאי אתיופיה על סעיפי מזון ודיור גבוה יותר מכלל האוכלוסייה ועומד על כ-49.4% מהמשכורת, לעומת 41% מהמשכורת בשאר האוכלוסייה. לעומת זאת, אחוז ההוצאה על סעיף הבריאות בקרב יוצאי אתיופיה נמוך מכלל האוכלוסייה - כ-4.3% אחוז מהמשכורת בלבד, לעומת 5.7% בקרב שאר הציבור.

שיעורי הזכאות לבגרות של יוצאי אתיופיה גם נמוכים - רק 61.9% מבני העדה זכאים לתעודת בגרות, אל מול 78.7% בקרב שאר האוכלוסייה. שיעור בעלי תעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות עומד על 39.7% בלבד, לעומת כשני שליש בשאר האוכלוסייה - 68.6%. בפועל, רק כחמישית (21.7%) מתלמידי י"ב יוצאי אתיופיה מתחילים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, לעומת 43.9% בקרב שאר תלמידי י"ב באותו המחזור (פי 2 לערך).

"מתויגים לפי צבע העור"

בכל הנוגע לנתוני הלמ"ס, פנינה גאדי, שהייתה חברת המועצה להשכלה גבוהה הראשונה מהעדה האתיופית, כלל לא מופתעת ואומרת כי "כיוון שהקהילות ברובן עדיין חיות יחד ואין הטרוגניות ופיזור שלהן, אז הצעירים לא נחשפים ליתרון של השכלה ולשדרוג של המצב האישי בכך. חובה לחשוף אותם, לייצר מערך שלם שיפעל. גם מוסדות להשכלה גבוהה צריכים לסייע כאן ואני חייבת לציין לטובה את האוניברסיטאות בר אילן, חיפה ומכללת קריית אונו, שממש מתאמצות בנושא הזה. הבעיה היא שתחום ההשכלה חלש אצל ההורים שלנו ולכן אין דחיפה ועל המדינה לייצר דחיפה מבחוץ והסברה רבה".

גדאי סבורה כי הבעיה המרכזית בישראל כיום היא צעירי העדה שגדלו בארץ ושמתוסכלים מהתיוג שלהם. "כשהלכתי בתל אביב יום אחרי ההפגנה, כולם הסתכלו עלי, תייגו אותי ישר לפי צבע העור וראו בי נציגה של העדה ולא אקדמאית ואישה מצליחה. ככה זה קורה גם לצעירים בארץ, הם קודם כל מתויגים על פי צבע העור ורק אחרי זה מתוך התיוג מקשיבים להם. זה מייצר תחושה מאד קשה, תסכול גדול. הצעירים האלו רואים את עצמם כישראלים ורק אחרי כן אתיופים אבל שוב ושוב מתייחסים אליהם כקבוצה ואז כישראלים".

"הסיבה לכך היא שישראל היא מדינת מהגרים שבה כל קבוצה עוסקת בשרידות שלה ומה שלא קשור אליה פחות מעניין אותה. לכן ישר מתייגים אותך כקבוצה אבל זה מייצר תחושה שאין עם מי לדבר. אני עליתי לארץ לפני 30 שנה, התחזקתי, קיבלתי את הזהות שלי ואת צבע העור ואני מרגישה מייד בשיחה את התיוג הזה ונושאת אותו איתי בשלמות ובקבלה וגאווה. אבל צעיר שלא בטוח בעצמו לא חש ככה, הוא מותקף על הזהות שלו, על צבע העור. לא יפה להגיד את זה אז בני העדה לא מדברים על זה והישראלים לא מדברים על זה. אלא שככה נוצרת השתקה על נקודה שחייבת להילקח בחשבון וחייבים לדבר על זה. הצעירים שלנו לצערי הפסיקו לדבר על זה ולשתף בתחושת התסכול וזה מדאיג, הם בוערים מבפנים כל הזמן".

"מספיק להנציח את המצב"

עו"ד אליאס אינברם, אקטיביסט ופעיל בעדה, אומר כי הבעיה המרכזית היא מעגל קסמים שרק המדינה יכולה לשבור. "כשמגדירים את כל הצעירים בני העדה כאנשים בסיכון אז משהו כאן לא בסדר, כי רובם לא בסיכון. כשעושים אלף פרויקטים עם מנהל ישראלי במשכורת עתק ועובדים בני העדה בשכר מינימום אז זה לא העצמה אלא הנצחה של המצב. מי שמתעשר זה רק המנהלים הלבנים והפרויקטים רק דופקים אותנו. צריך בהחלטת ממשלה פשוטה לכפות על כל מכרז ועל כל תחום במדינה חובת קבלה של אחוז מסוים של בני העדה. ברגע שייווצר מעמד בינוני של בני העדה הם יוכלו להתמודד ממקום של כוח עם האפליה יותר טוב וכן גם לשים דגש על בריאות המשפחה ועל חינוך הילדים. כל עוד בני העדה לא זוכים לחובה במכרזים אז נוצר מעגל קסמים שמנציח את המצב הנמוך, חובה לייצר מעמד ביניים של בני העדה שישבור את מעגל הקסמים כולו. מדובר בצעד פשוט וברור שיסייע במקום כל מה שמחרטטים אותנו כל הזמן עם מילים גבוהות כמו רב תרבותיות שאין מאחוריהן כלום".