"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כך ניסה ז'בוטינסקי לגייס תמיכה להקמת צבא יהודי

לרגל האזכרה למנהיג הרוויזיוניסטי מתפרסמים כאן לראשונה כמה ממכתביו • לר"מ בריטניה דאז, צ'רצ'יל, כתב ב־1940: "התחייבנו לפעול בכל מקום לצד בעלות הברית"

,עודכן

לרגל האזכרה הממלכתית של מייסד התנועה הרוויזיוניסטית ואחד המנהיגים הציוניים הבולטים ביותר,זאב ז'בוטינסקי, שתיערך מחר בהר הרצל, מפרסם מכון ז'בוטינסקימכתבים נדיריםמחודש יוני 1940, כחודש וחצי לפני פטירתו.

המכתבים האבודים

במכתבים מנסה ז'בוטינסקי להקים כוח עברי לוחם, שיסייע לבעלות הברית במלחמת העולם השנייה, כפי שעשה במלחמת העולם הראשונה, אז הקים את הגדודים העבריים בצבא הבריטי, יחד עם יוסף טרומפלדור.

ארכיון מכון ז'בוטינסקי מפרסם כאן לראשונה שני מכתבים של ז'בוטינסקי, שאותם שלח לראש ממשלת בריטניה דאז, ווינסטון צ'רצ'יל, ולשגריר צרפת בארה"ב בבקשה להקים כוח עברי לוחם.

צ'רצ'יל // צילום: אי.אף.פי

במכתב מ־28 ביוני כותב ז'בוטינסקי לצ'רצ'יל כך: "ההסתדרות הציונית החדשה, שפיתחה את רעיון הקמתו של כוח צבאי יהודי, והתחייבה לפעול ביבשת אמריקה ובמקומות אחרים להקמתו של הכוח הצבאי היהודי, שיגויס בארצות שאינן בתחום מדינות האימפריה כדי להילחם לצידן של בעלות הברית, חשה שיש לאפשר לנציגיה לפגוש את ראש הממשלה לצורך דיון מיידי וגלוי לב". לשגריר צרפת בארה"ב כתב ז'בוטינסקי ב־5 ביוני 1940: "אנחנו שואפים לקדם כאן תוכנית להקמת צבא יהודי במעמד דומה למעמדו של הצבא הפולני בגולה; אל הצבא הזה יגויסו אנשים ככל שנוכל למצוא, הוא יאומן בקנדה, בארץ ישראל או במקום כלשהו, והוא יילחם בכל החזיתות של בעלות הברית".

ז'בוטינסקי // צילום: ויקיפדיה

גדעון מיטשניק, מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, ציין כי "שני מכתבים אלו, מהמכתבים האחרונים שכתב ז'בוטינסקי עד לפטירתו ב־4 באוגוסט 1940, נכתבים בתקופה קשה ודרמטית מאוד, הן לעם היהודי והןבחייו של ז'בוטינסקי. כמנהיג הנאבק לבדו בניסיון להציל את העם היהודי, כבעל המנותק מיוענה אשתו, כאבא לבנו ערי, הכלוא בארץ על ידי הבריטים, כאיש חולה הנושא מחלה קשה בליבו שאותה הוא מסתיר מכולם, כולל מאשתו ומבנו. מכתבים אלו לא תורגמו עד כה וצפויים להתפרסם רק בעוד כמה חדשים. זו תקופה שמשלבת אצל ז'בוטינסקי, על רקע ההתרחשויות הבינלאומיות, ייאוש רב ומעט רגעים של תקווה".

מיטשניק ציין עוד כי "במכתבים אלו מגלה ז'בוטינסקי סימני אופטימיות, אלא שהקריאות החוזרות שלו להקמת צבא יהודי נתקלו בחומה של התנגדות, ולא רק בקרב ההנהגה הבריטית: רוב המנהיגים הציוניים וראשי יהדות ארה"ב לא היו שותפים למאבקו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר