המבקר: העבודה על חיסון לקורונה פגעה בעבודת המכון הביולוגי

מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, מצא כי הפניית עיקר כוח האדם במכון הביולוגי למציאת חיסון לקורונה פגעה בעבודתו שבשגרה, כך עולה מדו"ח שמתפרסם היום (רביעי).

בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, פנה מנהל המכון דאז לראש הממשלה דאז והציע את סיועו של המכון בהתמודדות עם המגפה. ראש הממשלה קיבל את ההצעה ובעקבות הנחיית רה"מ דאז נערך המכון לביצוע המשימה: גויסו כ-90% מכלל עובדי שטח ביולוגיה לטובת ביצוע המשימות, ובשל כך רובן של תכניות העבודה בשטח ביולוגיה לשנת 2020 לא בוצעו.

גם שטחי המחקר האחרים - שטח סביבה ושטח כימיה, עסקו בהיבטים שונים במחקר הקשור לנגיף הקורונה בהיקף של כ-20% מתוכניות העבודה שלהם.  

דבר נוסף שנמצא בביקורת נוגע ליחס בין מספר החוקרים למספר עמיתי המחקר במכון הוא כדוגמת "פירמידה הפוכה". נכון לאוגוסט 2020, כוח האדם העוסק במחקר במכון מנה 200 עובדים - 137 חוקרים (בעלי תואר Ph.D), ו-63 עמיתי מחקר, בעלי תואר ראשון או שני בתחומי הידע הרלוונטיים למכון, כלומר יחס של 2.2 חוקרים לכל עמית מחקר. עלות תנאי ההעסקה של חוקרים גדולה בהרבה מזו של עמיתי מחקר וממוצע השכר של החוקרים גבוה מזה של עמיתי המחקר בכ-60%. נוסף על כך, זכאים החוקרים לשנת שבתון בתשלום ולקרן השתלמות דולרית.

המציאות הזו מייצרת מצב שתוכניות עבודה שלביצוען די בעמית מחקר יחיד מאוישת בכמה חוקרים וכי קבוצת עבודה שבעבר מנתה טכנאים שעסקו בפריסת ציוד, מאוישת היום גם בחוקרים. כמו כן, נמצא שחוקרים מבצעים תורנות לשטיפת בקבוקונים, בחינת בקבוקונים, מילוים ואיסופם.

בנוסף, משנת 2015 נעשו במכון שינויים ארגוניים בלא שהמכון הגדיר את הצורך בתפקידים שנוצרו, את התכלית הארגונית של השינויים ואת הבעיות שיש לפתור, ובלא שמיפה את הפערים וביצע את הערכת המשאבים הנדרשת לביצוע השינויים וזאת יחסית למצב הארגוני שהיה קיים.

שינויים שנעשו הובאו לאישורה של נציבות שירות המדינה באופן הדרגתי, בלא שהייתה בפנייה ראייה כוללת של כלל השינויים ושל מטרתם. השינויים הארגוניים לא הובאו לידיעתו ולאישורו של עוזר שר הביטחון להתגוננות לפני ביצועם.

בבדיקה התברר כי קליטת עובדים במכון ותהליכי קידום העובדים וכן ועדות הפיקוח השונות בו מתחוללים בצורה לא תקינה כשלא ברור כיצד ומדוע התקבלו עובדים, לא ידוע כמה מהמשרות פורסמו לציבור הרחב באתר המכון, לא ברור מדוע הוארכו תפקידיהם של אנשים שונים. למשל מתברר כי הגם שהמכון מפרסם משרות פנויות באתר שלו, כ-61% מכלל העובדים שגייס המכון ב-2020-2013 ואינם עוסקים במחקר, עבדו קודם לכן במכון באמצעות חברות כוח האדם או ספקים אחרים שנתנו שירותים למכון.

מעבר לכך ועדת הבקרה על המחלקות במכון עבדה ללא נהלים וללא כלל האנשים שמוגדרים בתקן ולא נימקה בכתב את החלטותיה, מצב דומה קיים גם בכל הנוגע לוועדות המייעצות למכון.

בביקורת עלה כי מנהל המכון דאז פעל להעניק ליו"ר הוועד את הדרגה, שלא על בסיס הישגים מקצועיים של העובד, כן נמצא כי ועדת הדירוג המוסדית ומנהל המכון דאז אישרו את קידומם בדרגה של עובדים, חברי ועד, בלא שעמדו באמות המידה המקצועיות הנדרשות לשם קידום ובלא ההישגים המקצועיים הנדרשים.    

כמו כן, משנת 2014 ועד לסוף שנת 2020 הגדיל המכון את היקף התפקידים המזכים בתוספות שכר ב-75%. המכון לא בחן את המשתמע מכך מבחינת התקציב, והתוספות לא הובאו לאישורו של עוזר שר הביטחון להתגוננות.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "אנו מקבלים את עיקרי המלצות דו"ח מבקר המדינה בתחום ניהול כוח אדם במכון למחקר ביולוגי. משרד הביטחון פועל יחד עם מנהל המכון הביולוגי החדש, ד"ר שמואל יצחקי ונציבות שרות המדינה לתיקון כלל הליקויים ויישום המלצות המבקר. חלקם אף הושלם זה מכבר".

ישראל לא עושה מספיק כדי להשיב רכוש מתקופת השואה

הגופים המינהליים שעסקו בהשבת הרכוש היהודי באירופה לא עסקו בנושא השבת הרכוש היהודי שהוחרם במדינות צפון אפריקה בתקופת השואה. בנוסף, רוב מדינות מזרח אירופה טרם יישמו את עקרונות "הצהרת טרזין" מ-2009 ולא את הכללים המנחים ליישומה מ-2010, ומשרד החוץ טרם מיצה את האמצעים הדיפלומטיים וההסברתיים העומדים לרשותו לקידומה. כך מעלה דו"ח מבקר המדינה בעניין השבת זכויות ורכוש של נספים וניצולי שואה שהוחרם במדינות אירופה בתקופת השלטון הנאצי ושותפיו (הנתונים נאספו בין 2020-2018, ממשרדי החוץ והשוויון החברתי).

עוד מעלה הדו"ח כי ועדות שרים ייעודיות וועדות היגוי שהקימה הממשלה בשנת 2003, חדלו לפעול בשנת 2009 ולא הוקמו מחדש מאז. בנוסף, ועדת מנכ"לים ייעודית לטיפול בנושא שהוקמה בשנת 2015, לא כונסה מאז שנת 2017.

זאת ועוד, בשלוש מבין חמש המדינות שבהן התמקדו תוכניות העבודה השנתיות של המשרד לשוויון חברתי לא הוגשמו היעדים שנקבעו בתוכניות העבודה, ובשתי מדינות הוגשמו היעדים הנדרשים באופן חלקי. 

עוד עלה כי משנת 2010 ואילך לא ערך המשרד לשוויון חברתי אומדנים של שווי הרכוש היהודי הפרטי והקהילתי במדינות אירופה במלואו, בניכוי סכומי הפיצויים ששולמו.

וזה לא הכל: בביקורת נמצא, כי התוכנית האסטרטגית למיפוי, איתור והשבה של הרכוש היהודי ממדינות אירופה, שהגה המשרד לשוויון חברתי בשנת 2008, לא יושמה במלואה, למעט פרויקט HEART, אשר התקיים בשנים 2014-2013. המידע הגולמי שהתקבל מהפונים במסגרת הפרויקט לא זכה לטיוב ולעיבוד, והמשרד לא שיקף לציבור את המידע ואת משמעויותיו.

לעומת אלה, בדוח צוינו לחיוב ההישגים שהשיג עד כה המשרד לשוויון חברתי בתחום הקצבאות והפנסיות לניצולים, ובפרט לניצולים ששהו בגטאות ברומניה ואת יוזמת המשרד לקידום חקר המוצאות של חפצי האומנות שנגזלו מבעליהם היהודים ונמצאו בגרמניה.

המבקר אנגלמן ציין בדוח, כי ראוי שהמשרד לשוויון חברתי יקבע עם משרדי הממשלה הרלוונטיים "יעדים מדידים ובני השגה" בתוכניות העבודה השנתיות. מומלץ למשרד להעביר לאגף האפוטרופוס הכללי את הטיפול ברכוש היהודי הפרטי בחו"ל ולשקף לציבור את הנתונים על אודות שווי הרכוש היהודי הפרטי והקהילתי ויפעל לעודד מדינות נוספות לאתר פריטי אומנות שנבזזו מיהודים בתקופת השואה. ביחס למשרד החוץ, ההמלצה היא כי ינחה את הנציגויות באירופה לעקוב אחר ביצוע ההבנות בינן ובין הגורמים המינהליים כדי להסיר את המכשולים הביורוקרטיים המקשים על תהליכי התביעה של ניצולים ויורשיהם.

שווי הרכוש היהודי, הפרטי והקהילתי הוערך ב-2010 בסכום שנע בין 212 מיליארד דולר ל-673 מיליארד דולר. מכאן החשיבות שמשרדי החוץ והשוויון החברתי יציגו תוכנית אופרטיבית כוללת ובכלל זה התייחסות להיבטים מדיניים ודיפלומטיים.

בעיות סייבר בוועדת הבחירות המרכזית

מבקר המדינה פרסם דו"ח בו הוא בחן את שלוש מערכות הבחירות שהתקיימו בישראל בטווח קצר (הכנסות ה-21-22-23) בדגש על ניהול מערך המידע של ועדת הבחירות וכן הגנת הסייבר של מערך מידע זה שאליו הוזנו תוצאות ההצבעה. מבחינה כספית עלו שלוש מערכות בחירות אלו כמיליארד שקלים, מהם 139 מיליון הופנו אל המערך הממוחשב של ועדת הבחירות. כדי לבדוק את טוהר הבחירות ואת העברת המידע בחן המבקר 1,855 קלפיות מתוך 10,631 במערכת הבחירות לכנסת ה-23.

כמו כן, מציין המבקר כי מבחינת המצביעים במעטפות כפולות, של אנשים שהצביעו שלא במקום מגוריהם, הייתה עלייה של 37 אחוז במספר מצביעים אלו מהבחירות לכנסת ה-21 עד הבחירות לכנסת ה-23 כאשר הגידול הכולל במספר הבוחרים בין ההצבעות עמד על 6.3 אחוז בלבד. מדובר ב-333,603 מצביעים.

ממצא מטריד ביחס למעטפות הכפולות הוא בכך שכ-23 אחוז מהמעטפות הכפולות שנפסלו היו שייכות לחברי ועדת הקלפי או של מזכירי ועדת הקלפי. כלומר מתברר שאחוז לא קטן מהאנשים שהיו אמורים לפקח על טוהר הבחירות לא ידעו כיצד להצביע כשזה הגיע אליהם ואל הצורך שלהם להשתמש במעטפה כפולה.

בתחום ההגנה של המערכת מתקיפות סייבר עלה כי למרות שאמורה הייתה להיות מגובשת מדיניות כוללת לזמני שגרה ובחירות היו פערים בגיבוש מדיניות זו. נוסף על כך, ועדת ההיגוי להגנת הסייבר של המערכת שהוקמה בנובמבר 2018 לא התכנסה עד אחרי סיום הביקורת באוגוסט 2020 ולא התכנסה כלל במהלך שלוש מערכות הבחירות.

כמו כן עקב הסמיכות של שלוש מערכות הבחירות מערך הסייבר ויה"ב, שערכו בקרה ובדיקות סייבר כדי לבחון חולשות של המערכת, יכלו לבצע רק בדיקות חלקיות וכן ההמלצות לשינויים או הליקויים שהתגלו טופלו חלקית וגם כאן לא פעם התיקונים נעשו באמצעים חליפיים.

בנוסף, לוועדת הבחירות המרכזית לא הייתה תמונה מלאה של מערכות המידע המשמשות אותה וכן של יחסי הגומלין בין המערכות. כמו כן לא היה מסמך שהגדיר מה הן המערכות ומה התהליכים הנדרשים לשמירת תפקוד המערכת בתקופת הבחירות וכן כמה זמן נדרש להתאוששות מערכות אלו במקרה של תקיפה.

רמת ההגנה הנדרשת על המידע המצוי במערכות של ועדת הבחירות ובעיקר המידע הרגיש שבמערכת לא הוגדרה וגם נמצאו פערים ברמת ההגנה הלוגית. חמור מכך נמצאו פערים אפילו באבטחה הפיזית של המידע בשלוש מערכות בחירות אלו.

המבקר בדק גם את מאגרי המידע של כ-19 מפלגות ובהם מידע על דעות הבוחרים מבחינה פוליטית ומידע רגיש אחר ונמצא כי לא כל מפלגה יישמה באותה רמה את חוק הגנת הפרטיות מבחינת ההגנה על המערכת.

המבקר מצא כי במקרה של פנייה לוועדת הבחירות בטענה על פגיעה בטוהר הבחירות לא פורסם הסטטוס הנוכחי של הפנייה האם נסגרה או הועברה הלאה לטיפול, כן נמצא שאדם אחד יכול להשלים את כל הליך בדיקת הפנייה מבלי שיש עליו ביקורת שתמנע טעויות.

במערכת הבחירות לכנסת ה-23 התברר כי 80 מצביעים הצביעו בשמם של אנשים שמתו. עוד התברר כי 1,600 מצביעים הצביעו בשמם של אנשים השוהים בחו"ל ושלא יכלו להצביע למעשה.

המבקר גם מצא כי במערכות השונות ששימשו את המערכת לצרכים שונים כמו פרסום אחוזי הצבעה ותוצאות התגלו לקויים וכן ברובן חוזה התחזוקה מצד חברות חיצוניות עומד להסתיים מבלי שיש היערכות להחליף את החברות האלו.

מערכת המשפט נותרה אנלוגית בעידן דיגיטלי

פרק שלם בדו"ח מבקר המדינה הוקדש לניהול תהליכים באמצעות מערכת נט משפט, מערכת האפשרת כניסה לתיקים משפטיים וביצוע פעולות מסוימות בהם, דיונים ופרוטוקולים תוך הזדהות.

מבקר המדינה ערך ביקורת שכללה ניתוח מאגרי נתונים על תיקים שהתנהלו במערכת בשנים 2017 – 2019 באמצעות שלושה שאלונים: שאלון ל-19 יחידות בגופי הממשל, שאלון לציבור הרחב ושאלון לעובדי הנהלת בתי המשפט.

בביקורת עלה כי כעשור לאחר הפעלת מערכת נט המשפט, בית המשפט העליון מנהל את התיקים במערכת נפרדת המבוססת על תיקי נייר. כמו כן, טרם חוברו למערכת 4 מתוך 20 בתי משפט לעניינים מקומיים.

נמצא כי מרבית הפעולות שנדרשים לבצע הציבור הרחב וגופי הממשל לניהול ההליך המשפטי עדיין נעשות באמצעים ידניים - פתיחת תיקים: 70%, הגשת בקשות: 64%, זימונים ודיונים: 83% ואילו דיוור מסמכים: 34%. כך למשל - 1.8 מיליון תיקים מוגשים ידנית מתוך 2.6 מיליון תיקים שנפתחו בין השנים 2017 - 2019. שימוש במערכת שלמטרותיה היא נוסדה היה חוסך כמיליון שעות עבודה בשנה.

עוד עלה כי מתוך 19 יחידות בגופי ממשל 14 יחידות לא מנהלות את עבודתן מול הנהלת בתי המשפט בממשקים ממוחשבים.

הדוח מציין כי הנהלת בתי המשפט לא הביאה בחשבון שיקולים רלוונטיים להקמת ממשקים למול גופי ממשל. נמצא כי בקשות לפיתוח ממשק טופלו במשך יותר משנתיים, ובהן שתי בקשות אשר טיפולן נמשך כ-8 שנים.

נמצא כי הנהלת בתי המשפט לא ביצעה סקרי שביעות רצון בקרב משתמשי המערכת החיצוניים. בקרב המשתמשים הפנימיים לא בוצעו סקרי שביעות רצון לאחר שנת 2017.

עוד נמצא כי כשליש מהתיקים לא פורסמו כלל בנט משפט בנוסף ל-12% שחל עליהם חיסיון גורף.

כיוון שרשות התקשוב הממשלתי ורשות האוכלוסין טרם סיימו את ההכנות להפעלת החתימה האלקטרונית המאושרת על בסיס תעודת הזהות החכמה, השימוש המלא במערכת נט המשפט, אשר עשוי להינתן בחינם, כרוך בפועל בתשלום.

מטעמי שמירה על פרטיות הגורמים המעורבים, המערכת אינה מאפשרת לאתר מידע באמצעות חיפוש לפי שמות הצדדים, אף שבפועל מידע זה מתפרסם באתרים מסחריים. במצב זה נאלצים המשתמשים לשלם עבור גישה לאתרים המופעלים על ידי גורמים מסחריים, כאלה המציעים את המידע בצורה מקוטלגת ומונגשת יותר.

סקרי שביעות הרצון שביצע משרד מבקר המדינה מעלים כי כשני שלישים מהמשתמשים, הן הפנימיים הן החיצוניים, שבעי רצון ממערכת נט המשפט, בהיבטים שנבדקו.

בעקבות הביקורת, הדגישה הנהלת בתי המשפט כי היום היא סבורה שעל מערכת המשפט לשאוף לקיים מערכת היברידית המשלבת בין דיגיטציה והליכים מקוונים לשימוש בנייר והליכים פרונטליים - כלומר, ניהול בית משפט עם פחות נייר.