"אוקראינים? רוסים? כאן חיים יחד"

ברשתות החברתיות היה מי שכתב שהמו"מ בין אוקראינה לרוסיה צריך להיות במקום קרוב לשני הצדדים, כמו אשדוד. אחר זרק שרה"מ בנט הציע את העיר, כי זו עיר שהאוקראינים והרוסים חיים בה בשלום.

הם צודקים. במעדניית קרל ברג במרכז המסחרי, ברובע י', עובדת ז'אנה קפלונוב שהגיעה לישראל מרוסיה ונשואה לאלכסנדר, מאוקראינה. לצידה בקופה נמצאת נטליה, אף היא מאוקראינה. אין סימני מתח בין השתיים והגבול רגוע ויציב. עם כל הזיהוי הרוסי ז'אנה אומרת: "הלב שלי עם אוקראינה. חייתי שם ואני יודעת אילו אנשים טובים הם ואיזה נשיא גבר יש להם כעת, לא כמו פוטין המשוגע".

נטליה שעל הקופה הפסיקה לרגע את עבודתה. "בינינו הרוסים והאוקראינים אין בעיות, כי כולנו חיים בישראל וכולנו יודעים מה זו מלחמה. רק ששם המלחמה הרבה יותר גרועה. אין כיפת ברזל שתגן ואין מקלט לרוץ אליו".

אשדוד היא עיר קולטת עלייה. יש שם רחובות שלמים שבהם קשה לשמוע עברית ונושא השיחה בימים אלה הוא בעיקר על מה שמתחולל מעבר לים, ברחובות קייב. ב"בית העולה" עמד אתמול המנהל ולדימיר אדלשטיין ועבר על רשימת המתנדבים למקרה שהמוני עולים יגיעו בעקבות הלחימה. "יש לנו יותר מ־200 מתנדבים ואנחנו שואלים מי מהם יהיה מוכן לקבל עולים במקרה שיבואו. אנחנו מבררים לגבי מקומות עבודה, דברים לבית, מקום לשים את הראש".

אדלשטיין הוא במקור מהעיר קורוסטן שבצפון אוקראינה. הוא סיפר שיש לו שם עדיין משפחה וחברים והוא בהחלט מודאג. "חבל לי על שתי המדינות. לא מזמן באו לכאן עולים מסנט פטרסבורג וגם הם הודו שזה לא נורמלי מה שרוסיה עושה".

מי שחזרה מאוקראינה בזמן היא ענבר מור, שנחתה בישראל ימים ספורים לפני פרוץ הלחימה. ענבר התגוררה בשנה וחצי האחרונות בקייב עם בן זוגה. לדבריה, "הייתה שאננות מטורפת. גם אני הייתי חלק ממנה".