"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

75 שנה לאחר שחרור מחנה אושוויץ: לזכור ולא לשכוח

האחריות שלנו לשימור זיכרון השואה וקורבנותיה כלל לא פחתה • משימתנו מעולם לא היתה רלוונטית יותר מעכשיו • מנהיגי העולם שנאספו בירושלים לפורום השואה הבינ"ל מביעים דאגה מהמצב הנוכחי, אך הדאגה הזו חייבת להיות מתורגמת למאבק אפקטיבי בבורות ובאנטישמיות • דעה

,עודכן
מצעד החיים // צילום: אי.פי.איי // מצעד החיים // צילום: אי.פי.איי

השואה, ששורשיה טמונים באנטישמיות, היתה הביטוי הקיצוני ביותר לרצח עם. 75 שנה לאחר השואה, העולם נאלץ להתמודד עם שאלות קשות: כיצד ממשיכים בהנצחה ולומדים מהפרק האפל ביותר, שאירע בעבר הלא מאוד רחוק? כיצד פועלים לכך שזיכרון השואה יישאר רלוונטי גם בעולם ללא ניצולים שהיוו עדות חיה לאירועים? האם השואה תהפוך לזיכרון רחוק, מעין אסון חד־פעמי שיקראו עליו רק בספרים? 75 שנה אחרי, האם נגזר עלינו לשכוח?

שאלות אלו רלוונטיות במיוחד לאור נתוני מחקרים שפורסמו לאחרונה, והבהירו עד כמה מעט יודעים היום צעירים ברחבי העולם על השואה. בורות זו נותנת רוח גבית למגמות עולמיות מדאיגות, בהן עיוות השואה והכחשתה וכן ביטוי גובר של אנטישמיות, שכיום ניתן לראות בבירור קורלציה בינה לבין מקרים של עיוות שואה. עוד ניכר כי בחברות שבהן יש יותר ויותר גורמים המפקפקים בסיפור ההיסטורי של השואה, שמבוסס על עובדות, אנו רואים פחות ופחות עכבות בכל הנוגע לשימוש בדימויים אנטישמיים. על כן מוטל עלינו להגביר את מאמצינו ברחבי העולם להעלאת המודעות לשואה ולמשמעותה, לזכרה ולחשיבות החינוך אודותיה.

עוד בנושא:

עיר בירה במצור: החלו חסימות הכבישים בירושלים

אלפי שוטרים וחסימות צירים: היערכות שיא בירושלים לפסגת המנהיגים

"אירוח שלא היה מעולם": דריכות והתרגשות בירושלים לקראת פורום השואה

פסגת הזיכרון: יום השואה הבינלאומי בירושלים

מיליוני אנשים ברחבי העולם, ביניהם יהודים, ממשיכים להיות נרדפים רק בשל מוצאם, זהותם ואמונתם. פרופ' אלי ויזל ז"ל אמר בזמנו - "חשבתי שזיכרון השואה יבייש את המתהדרים בדעות אנטישמיות, אך טעיתי. נראה שזו לא בושה להיות אנטישמי". לצערנו, ריבוי התקריות האנטישמיות ברחבי העולם, כולל במדינות דמוקרטיות, מראה לנו כיצד הגזענות והשנאה הן ארסיות והופכות את זיכרון השואה לחשוב מתמיד, כשהוא משמש היום כמעין מגדלור אזהרה לסכנה שבאידיאולוגיות גזעניות קיצוניות.

על רקע זה מתכנס בירושלים פורום השואה העולמי החמישי. ראשי מדינות מאירופה, צפון־אמריקה ואוסטרליה יתאספו היום ביד ושם לאירוע שכותרתו "זוכרים את השואה, נלחמים באנטישמיות".
מנהיגי העולם שיתאספו בפורום השואה העולמי מביעים דאגה מהמצב הנוכחי, אך זו חייבת להיות מתורגמת למאבק אפקטיבי בבורות ובאנטישמיות. על המנהיגים לגלות ערנות ולנקוט צעדים אפקטיביים נגד אנטישמיות ושנאת האחר במולדתם. מילים לבדן לא יספיקו.

במסורת היהודית יש לציווי "זכור" ערך מיוחד. אך גם כשזוכרים, עובדות ואחריות הן קריטיות והן שעומדות במרכזם של חקר השואה והחינוך על אודותיה. יד ושם פועל לספק מידע מדויק המבוסס על מחקר היסטורי וכלים חינוכיים חדשניים, שיקדמו הוראת שואה משמעותית לתלמידים בכל הגילים, מכל היבשות ובמגוון שפות. זו משימה מתמשכת הדורשת מאמץ בינלאומי ברמה הגבוהה ביותר.

אסירים באושוויץ עם שחרורם

בסוף מלחמת העולם השנייה קבע העולם עקרונות אוניברסליים והקים ארגונים בינלאומיים במטרה למנוע פשעים עתידיים נגד האנושות. היום, נוסף על צעדי מדיניות וחקיקה בינלאומית, עלינו לחזק את לימוד השואה על מנת לדחוק בחזרה את האנטישמיות והרטוריקה האנטישמית לשולי החברה.

75 שנה לאחר שחרור מחנה אושוויץ־בירקנאו, משימתנו הגלובלית מעולם לא היתה רלוונטית יותר. אחריותנו לשימור זיכרון השואה וקורבנותיה כלל לא פחתה. עלינו להעניק למחנכים, למעצבי דעת קהל ולמקבלי ההחלטות משאבים משמעותיים לזיהוי, להתמודדות ולמאבק באנטישמיות ובעיוות השואה, תוך הבנה ברורה לאן זו יכולה לדרדר את חברתם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר