"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סקר מטריד: עלייה באובדנות ובהתמודדות עם דיכאון בקרב בגירים

בסקר שערכו העובדים הסוציאליים בקרב בחברה היהודית והערבית, עלה כי 79% מתמודדים עם דיכאון • 29% השיבו שיש גידול בהפרעות אכילה • יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים: "מגפת הקורונה הביאה איתה את מה שזעקנו לגביו מהיום הראשון - מצוקות נפשיות"

, עודכן
0השמעה
דיכאון בקרב בני נוער , Gettyimages
דיכאון בקרב בני נוער, צילום: Gettyimages

גלי ההדף החברתיים של הקורונה: החמרה דרמטית במצוקות הנפשיות של בגירים. 79% מהעו"סיות מדווחות על עלייה של בני 18 ומעלה המתמודדים עם דיכאון, 33% ציינו שיש גידול באובדנות. כך עולה מסקר שביצע איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים בנושא זמני המתנה של בגירים למערכת בריאות הנפש.

מתוצאות הסקר עולה החרפה דרמטית בזמני ההמתנה למיון, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי, והחמרה במצוקות הנפשיות של בגירים. בין היתר עולה כי 93% מהעו"סיות מדווחות על גידול בזמני ההמתנה לטיפולי בריאות הנפש, כ-60% מהעו"סיות מדווחות על זמני המתנה לאבחון פסיכיאטרי של למעלה מ-3 חודשים, למעלה מ-50% מהעו"סיות מדווחות על זמני המתנה של למעלה מחודש לאשפוז פסיכיאטרי.

כאמור, לאחר שנתיים של סגרים, חולי, השבתת מערכת החינוך שהשפיעה על ההורים וגם מכה כלכלית אנושה לחלק מהמשפחות: 82% מהעו"סיות השיבו שיש עלייה בבגירים המתמודדים עם חרדה; 79% מהעו"סיות הדגישו שיש עלייה בבגירים המתמודדים עם דיכאון; 33% ציינו שיש גידול באובדנות; 29% השיבו שיש גידול בהפרעות אכילה.

"מגפת הקורונה גרמה למצוקות נפשיות"

מערכת בריאות הנפש בארץ מתקשה לתת מענה ומכאן שכ-95% מהעו"סיות מדווחות על זמני המתנה של למעלה מחודש לטיפול נפשי בקהילה; כ-65% מדווחות על זמני המתנה של למעלה מ-6 חודשים. כ-89% מהעו"סיות מדווחות על זמני המתנה לאבחון פסיכיאטרי של למעלה מחודש; כ-60% מדווחות על זמני המתנה של למעלה מ-3 חודשים. למעלה מ-50% מהעו"סיות מדווחות על זמני המתנה של למעלה מחודש לאשפוז פסיכיאטרי; כ-26% מדווחות על זמני המתנה של למעלה מ-3 חודשים. כ-51% מדווחות על זמני המתנה לטיפול בהפרעות אכילה של למעלה מ-3 חודשים.

בני נוער (למצולמין אין קשר לכתבה), צילום: יהושע יוסף

הסקר נעשה בצורה אינטרנטית בקרב 458 עו"סים מרחבי הארץ, בחברה היהודית והערבית. יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים עו"ס ענבל חרמוני אומרת כי: "מגפת הקורונה באה והולכת, ומביאה איתה את מה שזעקנו לגביו מהיום הראשון - מצוקות נפשיות. את חוסר הוודאות, הדאגה והבדידות אולי לא ניתן למנוע, אך את המענים למצוקות ניתן לתקן. לאחרונה כולם אוהבים לדבר על בריאות הנפש, אבל חוץ ממילים צריך משאבים, מקומות טיפול, מיטות ובעיקר דאגה לכוח האדם המטפל".

ג'ולי קייט, עו"ס קלינית, מתמחה בטיפול בנפגעי טראומה וחרדה: "כעו"ס ותיקה מהפריפריה, כבר שנים רבות אני עדה למחסור בתחום בריאות הנפש. מפרוץ מגיפת הקורונה, המצב החמיר עד מאוד. אנשים חווים משברים אישיים, נמצאים הרבה בבית ואנו רואים עליה בפניות סביב חרדה ודכאון. כעת יותר מבעבר מורגש מחסור באנשי מקצוע - מטפלים מקצועיים ופסיכיאטרים. אנשים ממתינים חודשים רבים לטיפול במסגרות הציבוריות או למטפלים בהסדר.

"בינתיים הם סובלים. גם אצל מטפלים פרטיים אין מקום. רק היום אישה שסובלת וזקוקה לפסיכיאטר שתפה אותי שהתור הכי קרוב לפסיכיאטר פרטי בבאר שבע הוא בעוד חודשיים וחצי. בשל המחסור, פורחת תופעת השרלטנות ומתן סיוע נפשי בלתי מקצועי, אשר גורם לנזק וסיכון המטופלים. כולי תקווה שההבנה, כי המצב בשטח חמור, תוביל לסיוע נוסף מצד הממסד, כדי שנוכל לתת יד לכל מי שזועק לעזרה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר