התינוק המת שעבר ברית מילה

צפירת יום הזיכרון לשואה ולגבורה דורשת מאיתנו לכבד את זיכרון הנספים. יש שחוו את התופת על בשרם ונזכרים בה, יש החושבים על יקיריהם שנרצחו ויש מי שנזכרים בסיפורים השונים שאליהם נחשפו במהלך השנים. אחד מהם הוא הרב מיכאל ימר, שנזכר בסיפור מצמרר שחווה לפני 20 שנה.

"חודש לפני שיצאתי למסע עם תלמידיי", מספר ראש ישיבת ההסדר שעלבים. "התקשר אליי הרב אברהם קריגר ממכון שם עולם לחקר השואה". הרב קריגר סיפר לו על תגלית מדהימה ממחנה ההשמדה חלמנו, שהיה למחנה הראשון שהוקם על ידי הנאצים והיווה את תחילת השלב המעשי בפתרון הסופי של היטלר.

הרב ימר שמע מבן שיחו כי בעקבות נפילת אבן במחנה, התגלו על עצמות קטנות מאוד של תינוק, ולצדן סכין לפריסת חלה שעליה היה כתוב "שבת שלום". רופא פולני שהובא למקום בדק את העצמות ואמר כי הן שייכות לתינוק בן חמישה ימים בלבד.

ההשערה הרווחת של חושפי הממצאים הייתה כי לאחר שהתינוק נפטר בעיצומה של תקופת השואה, אביו ביקש לקיים את מצוות המילה וביצע אותה לאחר מות בנו באמצעות הסכין, ככל הנראה זמן קצר לאחר שגם הוא מצא את מותו. "שנבין מה כוחות הנפש שנדרשו ומה האמונה שנדרשה ממנו", מציין הרב ימר.

50 שנה לאחר אותו אירוע, התבקש הרב ימר וחברי משלחתו לערוך לתינוק הלוויה. "ביקשנו מכל המשלחות שהיו באזור באותו זמן להגיע לחלמנו. עשרות אוטובוסים הגיעו. הספדתי אותו והענקתי לו את השם. התלבטתי איזה שם נותנים לתינוק כזה. החלטתי לקרוא לו יעקב ישראל".

לדבריו, השתתפות חברי המשלחות שייצגו את מדינת ישראל "כיסתה על הפער שבין יום הקבורה ליום ההלוויה ושיקפה את התהליך של עבר הווה ועתיד שקיבלו ביטוי בשם של התינוק. חשוב שנשמע סיפורים ונחווה כאב גדול מאוד, אבל כל זה צריך להוות תשתית ובסיס לימים שיבואו. תפקידינו כדור ההמשך במדינת ישראל הוא לקיים את צוואתם של הנרצחים, שהיא לחיות בראש מורם כיהודים ובאמונה, בדיוק כמו אותו אבא שמל את בנו עם סכין לפריסת לחם רגעים לפני שנרצח".