ההתנפלות על אברמוביץ' - חציית קו אדום

התחלחלתי כשראיתי אמש (שלישי) בטוויטר את הסרטון שבואזרחים שהפגינו נגד בג"ץרודפים אחרי פרשן ערוץ 12 העיתונאיאמנון אברמוביץ'ומשמיעים לעברו נאצות וקללות נמרצות.

גם לי יש, לעתים די קרובות, ביקורת על התבטאויותיו של אברמוביץ'. אינני אוהב את האובססיביות שבה הוא תוקף השכם והערב את ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני משפחתו, ויותר מפעם אחת נתתי ביטוי לכך במאמרים בעיתון ובציוצים בטוויטר. אבל יש פער אדיר בין ביקורת מנומקת בסגנון מכובד על עמית למקצוע - לבין התנפלות מכוערת של אזרחים על עיתונאי שהולך ברחוב ונאלץ להתנהל בחסות המשטרה המגנה עליו מפני אותם מאיימים.

הסתכלתי שוב ושוב במפגינים שהניפו את דגלי ישראל ורדפו אחרי אברמוביץ' בצעקות רמות, ונחרדתי מהמחשבה לאן התנהגות אלימה ובריונית כזו עלולה להוביל.

אותם מפגינים חייבים להבין שבהתנהגותם זו הם חוצים את הקו האדום שמפריד בין הבעת דעות וויכוחים לגיטימיים לבין בריונות וניסיונות להלך אימים על עיתונאים, פרשנים ומעצבי דעת קהל שתפקידם לבטא את עמדתם ללא חשש ומורא.

אינני יודע אם המפגינים שהלכו אחרי אברמוביץ', והטיחו בו ביקורת חריפה, יודעים שהוא נכה צה"ל שנפצע באורח קשה כשניכווה בפניו ובגופו במלחמת יום הכיפורים באזור תעלת סואץ בעת שלחם כנהג טנק של גדוד 409 בחטיבה 600. אברמוביץ' המשיך לנהוג בטנק למרות פציעתו הקשה. על אומץ לבו ודבקותו במשימה הוא קיבל את צל"ש הרמטכ"ל. במהלך החלמתו מהפציעה הוא עבר כ-60 ניתוחים, ורק לאחר מכן חזר לספסל הלימודים בפקולטה למשפטים בתל אביב.