תגלית: "האדם המודרני" חי בדימונה

עדויות לנתיב הגירתו של האדם המודרני מאפריקה אל שאל העולם לפני כ-100 אלף שנים התגלו לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות בסמוך לדימונה.

באתר החפירות, שבוצעו על ידי רשות העתיקות לקראת הקמת שדה סולארי במקום ובמימון חברת החשמל, נמצא אתר לסיתות באבן צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה. בני נוער מהעיר, שהגיעו לעבוד בחפירה כעבודת קיץ, סייעו לחשוף את האתר הקטן מתקופת האבן, אליו בני האדם הגיעו ככל הנראה בעקבות שפע של אבן צור טבעית, ממנה הם בחרו לסתת את כליהם.

ייחודו של האתר מצוי בטכנולוגיית סיתות אבן הצור שנמצאה בו, המכונה "לבלואה נובי". מדובר בטכנולוגיה שמקורה באפריקה, ובמחקר שבוצע במקום מתחקים אחריה כדי להבין את נתיבי ההגירה של האדם המודרני מאפריקה לשאר העולם, לפני כ-100 אלף שנים.

מנהלות החפירה, הפרה-היסטוריוניות אליה אבולפיא ומיה אורון מרשות העתיקות, אמרו כי זוהי העדות הראשונה לתעשיית כלי הצור, המכונה "נובית", בחפירה ארכיאולוגית בארץ. "תוצרי הסיתות נשארו ממש במקום המקורי בו האדם ישב ויצר את הכלים. התעשייה מזוהה עם אוכלוסיות האדם המודרני, שחיו במזרח אפריקה לפני 150-100 אלף שנה והיגרו משם לרחבי העולם", אמרו. השתיים ציינו גם כי בעשור האחרון התגלו בחצי האי ערב לא מעט אתרים נוביים, עובדה שהובילה חוקרים רבים לטעון כי היציאה של האדם המודרני מאפריקה נעשתה דרך חצי האי ערב.

קריאה נוספת:

• הקורונה בישראל: 333 חולים במצב קשה

• חשד: שני גברים פצעו קשה אישה בדקירות באשקלון

• בדרך לחתונה מנצחים את ההגבלות: הזוגות שלא ויתרו על החופה

"האתר מדימונה מייצג, ככל הנראה, את החדירה הצפונית ביותר של תעשיית כלי הצור הנוביים משם, ובכך מסתמן נתיב ההגירה – מאפריקה אל ערב הסעודית של היום, ומשם, אולי, אל הנגב", הוסיפו אבולפיא ואורון.

סבטלנה טליס, ארכיאולוגית מחוז נגב צפוני ברשות העתיקות, התייחסה לעבודתם של בני הנוער באתר, ואמרה כי בכך הם סייעו למשפחותיהם במהלך משבר הקורונה: "הם עזרו בחשיפתו של אתר חשוב במיוחד, וזאת במסגרת פרויקט ההנחלה אותו מקדמת רשות העתיקות בשנים האחרונות, שמבקש לקרב את בני הנוער למורשת ששייכת להם".