"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מרים פרץ על לכידת המחבל: "זה לא יום של שמחה"

אמו של אלירז פרץ מספרת על תחושותיה לאחר לכידת המחבל שרצח את בנה • "זה שיבש אותי. הכל צף. חזרתי לאותו יום שישי, לנקישה בדלת"

,עודכן
מרים פרץ לצד תמונתו של אלירז ז"ל // צילום: יואב ארי דודקביץ' // מרים פרץ לצד תמונתו של אלירז ז"ל // צילום: יואב ארי דודקביץ'

מרים פרץ אומרת כי זהו לא יום קל עבורה. מאז שקיבלה את שיחת הטלפון מנציג השב"כ אשר עדכן אותה בדבר תפיסתו של המחבל המעורב בפיגוע בעזה שבו נרצח בנה, אלירז פרץ, היא אומרת שהבשורה החזירה אותה אחורה, לאותו יום נורא. לצד זה, היא מרגישה סגירת מעגל וגאה בכוחות הביטחון שדאגו להביא את הצדק.

"מהרגע שהתקשר אלי נציג השב"כ הכל התבלבל. הרגשתי מוצפת, מלאה ברגשות, זה שיבש אותי. הכל צף. חזרתי לאותו יום שישי, לנקישה בדלת. זה מטלטל, מחזיר אותי לשאלות ומחשבות של מה הוא אמר כשהוא נפגע, האם הוא צעק, האם הוא חשב עלי. זה חזרה טוטאלית לאירוע ואני מנסה לצאת מזה לאט לאט. אבל זה ממלא אותי. ואני חושבת על האמהות במדינה שחוות את זה, אחרי פיגוע, אחרי שהבן החייל נפל, ואחרי שנים או חודשים שמוצאים את המחבל", היא מספרת.



לצד זה, היא מספרת על הרגע המרגש שבו התקשר אליה נציג השב"כ לספר לה על התפיסה. "אני מכירה אותו. לא מזמן נתתי שיעור ליחידה של השבכ שתפסה את המחבל. בסוף השיחה הם אמרו לי, הלוואי שיכולנו להחזיר לך במשהו. כשהוא התקשר אלי היום הוא אמר לי, ;היום אנחנו סוגרים מעגל, גם איתך וגם איתו. החזרנו את החוב של ההרצאה ההיא. וזה ריגש אותי מאוד".

מרים מרגישה גם היא כי סגרה כאן מעגל אך אומרת: "זה לא יום של שמחה. יש ביום הזה סגירת חשבון. שאנשים שעשו רע, שפגעו, אנשים כאלה צריכים לדעת שיבוא היום וייסגרו איתם חשבון. שהצדק אומר, שאיש רע שפגע ופוגע בילדים, בחיילים, הצדק איתו ייעשה. זה יום שיש בו גאווה, הצדעה, ההערכה והוקרה לאנשי השב"כ ולחיילי צה"ל. זה היום שלהם. הרגשתי גאווה וזכות להיות אזרחית של מדינה שבה השמות של הנופלים לא רק רשומים על הנייר, זה חקוק בלבבות של אותם מלאכים. לא חשבתי על היום הזה. אחרי שקברתי את אלירז הייתה לי ילדה לחתן, ונכדים יתומים, הייתה לי כלה צעירה. היו לי חיים. לא התעסקתי בזה אף פעם. את הכוחות שלי לקחתי לחיים, להתמודדות, לא להתעסקות של מי ואיך. אני לא שם".

היא אומרת כי לו הייתה נפגשת עם המחבל (על אף שאינה רוצה) הייתה אומרת לו, "אתה לא יודע מי היה אלירז. אתה לא יודע איך הוא אהב בני אדם, בלי להבחין ביניהם. איך הוא נתן את האוכל שלו לילדים עזתיים ונשאר רעב. כשהבן שלי היה בקרב הוא אמר לחיילים שלו לעצור אש כי ילדה קטנה חצתה את הכביש. הוא אמר, אנחנו לא נלחמים בילדים. אולי חשבתי שאם אתה הורג אותו אתה הורג את הרוח והורס את המשפחה, אז תדע לך שאנחנו ממשיכים לעמוד זקופים וממשיכים את הרוח שלו, נושאים אותו בגדול וזה הניצחון שלנו. ואנחנו לא שוכחים ונבוא חשבון עם כל אלה שפוגעים בבנים שלנו, גם אם זה יקח עשר שנים. ברגע שתפסו אותו מנעו את הפיגוע הבא או את הנופל הבא וזה הניצחון שלנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר