יהודה ושרה (שמות בדויים), ניצולי שואה בני 93 מחיפה, חיו בדוחק רב במשך שנים רבות רק משום שלא הוכרו כניצולי שואה.
שניהם נולדו בעיר יאשי ברומניה, עיר שבה חוו היהודים פרעות קשות בתקופת השואה, ושניהם אולצו לעבוד בכפייה. לפני כ-20 שנה השניים מצאו זה את זה לאחר שהתאלמנו, ומאז חיו יחד.
כשג', בנו של יהודה, פנה לקו הייעוץ של עמותת אביב לניצולי השואה, הוא סיפר שאביו, הסובל מדמנציה ונזקק לטיפול סיעודי, חיי בדוחק רב מהכנסה חודשית של 3,700 שקלים ומעולם לא קיבל זכויות כניצול שואה. עו"ד טלי קימלמן, יועצת זכויות בעמותה, הסבירה לו שאביו זכאי לזכויות מלאות כניצול שואה וסייעה לו למצות את זכויותיו.
במהלך הפגישות התברר כי גם בת הזוג של האב, שרה, היא ניצולת שואה שמעולם לא קיבלה את זכויותיה. לשרה אין ילדים והיא מתקיימת מקצבת זקנה של ביטוח לאומי בלבד וזקוקה לטיפול סיעודי. עו"ד קימלמן התגייסה לסייע גם לשרה, ובד בבד החלה בתהליך ממושך למיצוי זכויותיה מול הרשות לזכויות ניצולי השואה ומול ועידת התביעות.
בסופו של דבר, בתום תהליך ממושך, מקבל כיום יהודה קצבה חודשית בסך 9,736 שקלים. שרה קיבלה מוועידת התביעות מענק חד-פעמי של ילדות אבודה בסך 2,500 יורו, והיא מקבלת קצבה חודשית בסך 8,557 שקלים. יחד מקבלים בני הזוג 18,293 שקלים בכל חודש.
לדברי ג', בנו של יהודה, ללא הקצבה החודשית כניצולי שואה אביו ובת זוגו לא היו מסוגלים לשלם עבור טיפול סיעודי, ואפילו לא לקנות אוכל.
לדברי אורלי סיון, מנכ"לית עמותת אביב לניצולי שואה: "מטרתנו היא לסייע לניצולי שואה לממש את זכויותיהם ללא כל תשלום כדי שיוכלו להזדקן בכבוד וברווחה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו