מצודה מימי דוד המלך התגלתה ברמת הגולן

מתחם מבוצר מימי דוד המלך, ככל הנראה מהמאות ה-10 עד ה-11 לפני הספירה, התגלה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ביישוב חיספין שברמת הגולן. על פי הערכות,המצודהנבנתה על ידי ממלכת גשור, בת הברית של ממלכת בית דוד, לצורך שליטה על האזור.

החפירה מתקיימת כהכנה להרחבת היישוב, במימון משרד הבינוי והשיכון והמועצה האזורית גולן, והשתתפו בה עשרות מתושבי היישובים חיספין ונוב, וכן בני נוער רבים מהמכינות הקדם-צבאיות מנטור, כפר הנשיא, אל-רום וקצרין, וחניכי שנת שירות מבית הספר שדה גולן.

מנהלי החפירה, ברק צין ואנו ברון מרשות העתיקות, ציינו: "המתחם שחשפנו נבנה במיקום אסטרטגי - הוא עומד בראש ״כיפה״ קטנה על גדת נחל אל על, וצופה אל המרחב הקרוב, כאשר בסמוך למיקום המצודה ניתן היה לחצות את הנחל מצד לצד, ללא צורך בחציית הערוץ העמוק. המצודה נבנתה מאבנים גדולות, רוחב קירותיה כמטר וחצי, והיא הקיפה את הכיפה הטבעית. בחפירת המצודה הופתענו לגלות ממצא נדיר ומרתק: אבן גדולה, שעליה חרות עיטור, בו מופיעות באופן סכמטי שתי דמויות בעלות ׳קרניים׳ הפורשות ידיים. יתכן שלידן מונח חפץ נוסף".

ממצא דומה נחשף בשנת 2019 על אסטלה (מצבה) ממלכתית-פולחנית בבית צידה אשר בפארק הירדן צפונית לכנרת, במשלחת הארכיאולוגית של בית צידה בניהולו של הארכיאולוג ד״ר רמי ערב מאוניברסיטת נברסקה. האסטלה נמצאה ליד שער, ובסמוך לבמת אבן, ועליה תיאור דמות בעלת ׳קרניים׳ עם ידיים פרושות הצידה. דמות זו, זוהתה על ידי החוקר כפולחן לאל הירח. האבן מחיספין הונחה בסמוך לפתח ועל מדף, אך עליה גולפו - לא דמות אחת, אלא שתיים.

החוקרים מדגישים: "לא מן הנמנע שאדם שראה את האבן הפולחנית המרשימה בבית ציידה, החליט ליצור דגם מקומי, המחקה את האבן הממלכתית".

העיר המבוצרת שבתל בית צידה הייתה, להערכת חוקרים, בירתה של ממלכת ׳גשור׳ הארמית, ששלטה במרכז ובדרום הגולן לפני כ-3,000 שנה. מסופר במקרא שממלכה זו ניהלה קשרים דיפלומטיים ומשפחתיים עם בית דוד: אחת מנשותיו של דוד המלך הייתה מעכה, בתו של תלמי מלך גשור. עריה של ממלכת גשור מוכרות לאורך הכנרת, ובהן תל עין גב, תל הדר ותל סורג, אבל בגולן עצמו ידועים מעט מאוד אתרים, שגודלם קטן, מתקופת ממלכת בית דוד.

המתחם המבוצר הייחודי מעורר מחדש את מחקר הגולן בתקופת הברזל. ראש המועצה האזורית גולן, חיים רוקח: "בגולן משתלב העבר המפואר של העם היהודי עם ההווה, ההתיישבות ברחבי הגולן, כאשר אנו מביטים אל העתיד המרגש לבוא עם המשך צמיחה וקליטה. תושבי הגולן הם הקשר העז בין העבר, ההווה והעתיד, והם גם סייעו בחפירה המיוחדת הזו, בחיספין. בגולן יש חפירות רבות, הנמצאות בשטחים הציבוריים, בהם מטיילים וחיים תושבי הגולן. ההיסטוריה היא עדות מתמדת לכך ואנו גאים להיות חלק משימורה".

בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון והמועצה האזורית גולן, תשונה תוכנית הבנייה, כך שהמצודה לא תיפגע, ותפותח כשטח ציבורי פתוח על גדת נחל אל על, וכמקום בו יערכו פעולות ארכיאולוגיות-חינוכיות, ללימוד המורשת ולחיבור הציבור אל העבר. זאת בהמשך לתפיסת רשות העתיקות לפיה לימוד העבר תוך התנסות בעבודת שטח, מחברת את דור העתיד לשורשיו.