האובדן קשה מנשוא, חייבים למנוע את האסון הבא

כששמעתי על התאונה הקשה, התחושה הראשונית שלי היתה פחד מגודל האירוע בשל מספר הילדים המעורב בו, התוצאות האפשריות ומספר האנשים שנפגעו. אבל בעיקר הרגשתי פחד כי הבנתי שיהיו פה עכשיו משפחות שחייהן לא יהיו שוב אותו הדבר.

התאונה שלשום החזירה אותי כמעט שנתיים אחורה. אני חושב על ראובן, שאשתו מורן ושלושת ילדיו נהרגו והוא צריך עכשיו להתחיל הכל מההתחלה, בלעדיהם. אני חושב על כך שראובן צריך עכשיו להבין מה זה אומר שדווקא הוא נשאר בחיים. אילו משימות נשארו לו לעשות. להבין שיש סיבה לכך שהוא שרד את התאונה, ושהוא צריך למצוא את המשמעות כדי שיוכל להמשיך את החיים שלו.

אין מתכון מסודר של איך להתגבר על אירוע איום ונורא כזה. זה מצריך המון כוחות נפשיים ופיזיים, והמון עזרה. זה שינוי משמעותי מאוד באופן שבו ראובן יצטרך עכשיו לחיות את חייו. הרבה עבודה פנימית והפנמה. מצד אחד, כל מה שהיה לפני הופך ללא רלוונטי עכשיו. מצד אחר, כל מה שהיה לפני בעצם יבנה אותו וייתן לו את הכוח להמשיך את חייו. המשפחה שלו נמחקה, והוא יצטרך להשתמש בכל מה שהוא הכיר לפני כדי למצוא את הכוח להמשיך.

התאונה שלנו הפכה את חיינו לחלוטין. ציפי ונעם נהרגו. אני הפכתי למשותק בפלג גופי התחתון, הבן שלי איתי נמצא עדיין בשיקום בבית החולים אלי"ן בירושלים ועד היום הוא לא חזר הביתה. אנחנו חיים את החיים בצל התאונה ולאור כל מה שקרה בעקבותיה. אין יום שלא מושפע מהנקודה הזאת, מכך שנסענו בצורה נורמטיבית, משפחתית, ולא העלינו בדעתנו שהאירוע הזה יסתיים אחרת. החיים שלנו השתנו וכל יום מושפע מכך. תאונת דרכים היא אמנם אירוע שלוקח פחות מחצי דקה, אבל זהו אירוע שמשפיע על מעגלים נרחבים כל כך ומשנה את החיים. לא רק לנו, אלא לכל מי שהיה חלק מהתאונה הזו.

אני לא ממליץ לשקוע בכעס ובהאשמות. זה לא יחזיר לראובן את אשתו והילדים. בתור בן אדם מאמין, אני מבין שיש תוכנית אלוקית שאני לא מבין אותה וככה נגזר עלינו. אבל! תאונות דרכים הן לא גזירה משמיים, רק התוצאות שלהן. יש דרכים למנוע תאונות דרכים. נהגים צריכים ויכולים להיות זהירים. במקרה שלנו, אין תשתיות כביש לא טובות, חוסר תאורה או מזג אוויר סוער שאפשר להאשים. הנהג שנכנס בנו ברמזור נסע במהירות של 174 קמ"ש. לצערי אנשים מתייחסים לכלי רכב כאל צעצוע, מזלזלים בחיים. אסור לנו להשלים עם זה.

משפחת רימל מנווה צוף נפגעה בתאונת דרכים בדצמבר 2019, כאשר נהג שנסע במהירות מופרזת התנגש במכוניתם בעת שעמדו ברמזור בצומת עופר שליד גבעת זאב. האם ציפי והבת נעם בת שלושת השבועות נהרגו במקום, איתי בן ה־12 נפצע באורח אנוש, ואפרים נפצע באורח קשה מאוד. בבית נשארו עוד שלושה ילדים שלא הצטרפו לנסיעה עם ההורים ובכך ניצלו חייהם.

הביאה לדפוס: אפרת פורשר