איפה הכסף? המבחן הגדול של הממשלה

להאכיל את הסוס הרעב

אחרי שנים של ייבוש תקציבי, וכששר החוץ הוא האיש החזק בממשלה וגם נהנה מתפקידו, אין ספק שתקציב משרד החוץ יוגדל. לפי דו"ח מבקר המדינה, רוב התקציב הממשלתי לפעילות בחו"ל (3.2 מיליארד שקלים בשנה) כלל לא מופנה למשרד החוץ אלא לגופים אחרים. תקציב משרד החוץ עצמו קוצץ ב־2019 ב־14 אחוזים, בעוד התקציב הממוצע של שאר המשרדים עלה בחמישה אחוזים.

אין ספק שלפיד, כשר החוץ, יהפוך את המגמה - וטוב שכך. שגרירויות ישראל רזות כמו סוס שהורעב; במדינות רבות מדי הן למעשה לא קיימות, ויש בכך משום עלבון למדינות שמעוניינות בחיזוק הקשרים איתנו. גם סיוע החוץ של ישראל למדינות מתפתחות חייב לגדול: לא ייתכן שנכנסנו לרשימת 20 הכלכלות הגדולות בעולם, ועדיין ישראל מנדבת להן פחות משנתנה בימיה כמדינה ענייה.

אריאל כהנא

יותר שופטים, פחות סחבת

עם התקציב החדש, מצפים לשר המשפטים גדעון סער גם כאבי ראש חדשים. הנושא הבוער ביותר על שולחנו יהיה הוספת תקני שופטים: בישראל נאלץ כל שופט לטפל בכמות תיקים עצומה; במערכת המשפט עובדים רק 800 שופטים ורשמים, הרבה פחות מהממוצע במדינות ה־OECD. התוצאה היא סחבת קשה, שממחישה את הביטוי "טחנות הצדק טוחנות לאט".

מטרה אחרת שזקוקה לטיפול הבהול של השר היא העברת תקציבים לשיקום אסירים; עבריינים משוחררים לא פעם חוזרים לכלא שוב, ועולים למדינה פי שלושה משהיו עשויים לעלות, לו רק תחום השיקום היה מתוקצב כיאות.

ויש יעד שאמנם נשמע שולי, ובכל זאת חשיבותו רבה: שיקום מבני בתי המשפט, שחלקם - דוגמת בימ"ש השלום וביהמ"ש המחוזי בירושלים - כמעט שלא שונו מימי המנדט. הצדק צריך להיראות, ומוטב שייראה משופץ.

יאיר אלטמן

הגדלת תקציבי הרשויות

לקראת גיבוש התקציב הקרוב, צפוי משרד הפנים לדרוש לשמר ולהגדיל את תקציבי הרשויות המקומיות. אחת הדרישות של המשרד, בראשות איילת שקד, תהיה להגדיל את תקציבי מענק האיזון שיסייע לרשויות המשתייכות לאשכול סוציו־אקונומי נמוך.

עוד ידרוש המשרד לתקצב בנדיבות רבה יותר את הפיתוח הכלכלי של הרשויות, ובכלל זה את המשך תוכנית המראה, שמטרתה לסייע לרשויות לקדם שיפורים משמעותיים בארגון הרשות, באופן התנהלותה וביכולתה לייצר מקורות הכנסה נוספים, שיאפשרו שיפור של רמת השירותים המוניציפליים.
נוסף על כך, במשרד הפנים ידרשו לקבל תמיכה במשימות הלאומיות העומדות לפתחו של השלטון המקומי, בדגש על תחום הדיור והגדלת הסיוע לרשויות עם חופי רחצה.

יורי ילון

פשיעה במגזר ומשילות בדרום

התקציב של המשרד לביטחון הפנים טרם הוכן, אבל כבר ברור שיהיו בו שני עוגנים ראשיים: האלימות המשתוללת במגזר הערבי, וכן ההתנהלות בדרום הפרוע.

כדי למגר את מקרי הרצח, הפשיעה והאלימות במגזר, ידרוש המשרד לביטחון הפנים מימון להקמת עוד תחנות משטרה ביישובים הערביים ולגיוס שוטרים, תקציבים למלחמה בארגוני הפשע ובכנופיות של המגזר, וכמובן עריכת מבצעים לאיסוף הנשק הבלתי חוקי הרב שנמצא ביישובים הערביים.

הנושא השני, והחשוב לא פחות, הוא הדרום והפשע המשתולל בו: גביית דמי חסות, פריצות לבתים, גניבת מכוניות, השתוללות בכבישים ובנייה בלתי חוקית. כדי להילחם בהפקרות בנגב ולהשליט בו סדר סוף־סוף, נדרשת נוכחות משטרתית מאסיבית בהרבה.

ירון דורון

נגד הזיהום - והפקקים

תקציב משרד התחבורה, לפחות לפי הערכות מהשנה האחרונה, הוא הרביעי בגודלו במשרדי הממשלה: כ־30 מיליארד שקלים. תקציב זה מופנה בעיקר להמשך שיפור התשתיות ולשדרוג הרכבות והתחבורה הציבורית.

חלק מהדרישות נוגעות למאבק בקורונה ולצעדים שיש לנקוט בעתיד הקרוב, בעיקר לצורך סגירת הפרצה בנתב"ג; אולם השרה הנכנסת מרב מיכאלי העלתה סוגיות שברצונה לקדם, שבהן מיזמים בין־משרדיים להפחתת פליטת גזי חממה בתחומי התחבורה. היעד שלה הוא להגיע, בתוך שני עשורים, למה שהיא מכנה "100 אחוזים של רכבים מאופסי פליטה", באמצעות ריסון השימוש בכלי רכב פרטיים ומעבר לתחבורה ציבורית. עוד צפוי המשרד לפתח תשתיות להסעת המונים, לקדם שימוש בכלי רכב אוטונומיים - וכמובן, לעשות הכל להפחתת עומסי התנועה הבלתי נסבלים בכבישים.

שלומי דיאז

חיזוק העסקים והתחרותיות

משרדי האוצר, הכלכלה והאנרגיה הם משרדים רבי השפעה - אך בה בעת הם משרדים בעלי תקציבים קטנים באופן חסר פרופורציה ליכולת ההשפעה שלהם. משרד הכלכלה, בראשות השרה אורנה ברביבאי, הוא בוודאי לא אחד מאתגרי התקציב הבא; הדברים אמורים גם לגבי משרד האנרגיה, בראשות השרה קארין אלהרר.

שר הכלכלה הקודם, אלי כהן, היה פעיל מהרגיל בקידום הסכמי סחר ובהסרת חסמי שוק. עדיין לא ברור איזה קו תוביל ברביבאי כמחליפתו. במשרד האוצר החל השר ליברמן ברפורמה מבנית, עם פיטורים של 18 בעלי משרות והצהרה חד־משמעית על כפיפות ראשי האגפים למנכ"ל האוצר החדש, רם בלינקוב. הצעדים האלה עשויים להפחית את תקציב האוצר, אך, כאמור, גם במקרה זה תקציב המשרד הוא שולי לסמכויותיו וליכולתו לעצב את הכלכלה.

ערן בר־טל

העברת המעונות לגיל הרך

תקציב החינוך עומד על כ־53 מיליארד שקלים. נשמע סכום דמיוני, אך כשמגיע הזמן להשתמש בו ידי השר כבולות יחסית. רוב הסכום, 39 מיליארד שקלים, מוקדש לשכר עובדי ההוראה, מה שמשאיר מעט למטרות כמו שיפוץ מבנים, כתיבת תוכניות לימוד ומימון תוכניות לאומיות במתמטיקה ובאנגלית.

השרה הנכנסת יפעת שאשא־ביטון סימנה שתי מטרות: הראשונה היא העברת הפיקוח על המעונות לגיל הרך לאחריות משרדה - מהלך לא זול, שכן לשם המחשה רק עבור חיזוק הפיקוח הקיים, ליווי ובקרה נדרשים כ־500 מיליון שקלים בבסיס התקציב באופן שוטף מדי שנה. מטרה שנייה של השרה היא מעבר ל־5 ימי לימודים ושינוי לוח החופשות. לשם כך תזדקק לארגוני המורים; אלו לא יסכימו לשינויים בלי פיצוי כספי, שגם הוא צפוי לעלות מיליארדים לקופת המדינה.

נועם (דבול) דביר

מאבק בעוני והגברת השוויון

תקציב משרד הרווחה הוא כ־11 מיליארד שקלים, ונדמה שהוא אף פעם לא מספיק לטיפול בכל סוגי האוכלוסיות שבאחריות המשרד: נכים, אנשים עם צרכים מיוחדים, ילדים שהוצאו מבתיהם, נשים נפגעות אלימות והרשימה עוד ארוכה.

הסוגיה המרכזית על שולחנו של מאיר כהן, שחזר ללשכת השר, תהיה העוני. ב־2013 הקים את ועדת אלאלוף כדי שתמליץ על דרכים להתמודד עם העוני ולהגביר שוויון הזדמנויות. כך, למשל, המיזם לביטחון תזונתי שמעניק כרטיסי קנייה ומוצרי מזון למשפחות נזקקות, משרת 10,800 משפחות בלבד. מאז סוף 2019 פעל המשרד להאריך את המיזם עד שתקום ממשלה ויעבור תקציב, וכעת הגיעה שעת המבחן. עוד מבקש השר להגדיל השקעה באוכלוסיות הרווחה, באמצעות העלאת קצבת הנכות, עצירת הפרטה והרחבת פיקוח שיובילו לצמצום פערים.

נועם (דבול) דביר

מקטר ההיי־טק ועד לחלל

שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש־הכהן תקדם במהלך כהונתה את תוכנית "תפני"ת" - תעסוקה, פריון, נוער, ידע ותשתיות - שתהיה בבחינת יעד לאומי, ואמורה לפיכך לזכות לביטוי הולם גם בדרישות התקציב.

בתעסוקה יש רצון להעלות את יעד התעסוקה בהיי־טק ל־15 אחוזים בחמש השנים הקרובות, ולהוסיף למעגל התעסוקה בתחום זה כ־200 אלף עובדים חדשים; לצורך שיפור הפריון תבקש שרת המדע והטכנולוגיה לקדם השקעות בבינה מלאכותית ובחקר החלל, וכן בהכשרת הון אנושי; בנוגע לנוער, יציג משרד המדע והטכנולוגיה תוכנית לצמצום הפערים ולקידום הניידות החברתית; בידע יושם דגש על שחרור הידע והפוטנציאל המסחרי ה"כלואים" באקדמיה והעברתם לתעשייה; ובתשתיות יתבצע מאמץ לשיפור תשתיות היי־טק - תקשורת מהירה ויציבה, מעבדות, מרכזי מו"פ ועוד.