אלוף פיקוד המרכז, אבי בלוט, קיים בחודשים האחרונים שיחות עם גורמים בייעוץ המשפטי לממשלה, בניסיון לקדם את הסדרת מעמדן של החוות החקלאיות ביהודה ושומרון. בלוט מבקש לגבש כללים שיקבעו באילו תנאים חווה תוכל לפעול כחוק, ויאפשרו לרשויות להבחין בין חוות הפועלות בתיאום עם גורמי הביטחון והדרג המדיני לבין מאחזים שהוקמו ללא האישורים הנדרשים.
המהלך נועד להתמודד עם מציאות משפטית מורכבת: חלק מהחוות פועלות בתיאום עם הצבא ואף מקבלות ממנו רכיבי ביטחון, אך מעמד המבנים שהוקמו בתחומן טרם הוסדר. כך, חוואי עשוי לקבל הרשאה לרעות בשטח מוגדר, בעוד שמבנה המגורים שלו עדיין טעון היתר בנייה. מדובר בשני הליכים נפרדים - האחד מסדיר את השימוש בקרקע, והשני את הבנייה עליה.
הנוכחות בשטח הפכה לחלק מתפיסת ההגנה
התרחבות החוות בשנים האחרונות השפיעה גם על תפיסת ההגנה של פיקוד המרכז. לצד המשימה להגן על היישובים ועל צירי התנועה, צה"ל נדרש לתת מענה ביטחוני גם בשטחים הפתוחים שבהם פועלים החוואים.
בדרג הצבאי יש הרואים בחוות הפועלות בתיאום עם הצבא נכס ביטחוני, בין היתר בשל הנוכחות הקבועה שלהן במרחבים מרוחקים ויכולתן לזהות פעילות חריגה.
כך, למשל, בצה"ל מציינים לחיוב את ההיאחזויות הביטחוניות לאורך הגבול המזרחי, המשמשות מעין אמצעי התרעה נוסף מפני הברחות. באחד המקרים, חקלאי מחווה באזור איתר בחודש האחרון תיק ישן ובו אמצעי לחימה. גם בדרום הר חברון מייחסים גורמים בצבא חשיבות לפריסת החוות, שלדבריהם סייעה למאמץ הסיכול באזור.
בפגישה עם ראשי ההתיישבות במרץ האחרון אמר בלוט כי "עיצוב המרחב תורם לייצוב המרחב", ושיבח את פעילותן של חוות המשתפות פעולה עם צה"ל ומקבלות ממנו רכיבי ביטחון.
בחודש יולי, בפורום הביטחון של איגוד החוות, הדגיש כי שיתוף הפעולה עם החוואים משתלב בתפיסת הביטחון של הצבא, כל עוד הפעילות מתקיימת בתיאום מלא ובהתאם לחוק.
ההבחנה בין חווה למאחז
אחת הבעיות המרכזיות שהמהלך נועד לפתור, היא היעדר הבחנה ברורה בין חוות הפועלות בתיאום עם הרשויות לבין מאחזים שהוקמו ללא אישור.
כל עוד שני סוגי הנקודות נותרים ללא מעמד מוסדר, גם מי שמקים מאחז חדש ללא היתר יכול להציג אותו כחווה ולדרוש מהרשויות להתייחס אליו באופן דומה לחוות הקיימות.
במצב הזה, השימוש בכינוי "חווה" עלול לטשטש את ההבדלים בין פעילות חקלאית המתואמת עם הצבא לבין הקמת נקודת התיישבות ללא האישורים הנדרשים.
בכנס שנערך לפני כחצי שנה תחת הכותרת "בעד ההתיישבות ולא לאלימות", הבהיר בלוט כי מאחזים שהוקמו ללא אישור אינם מקבלים רכיבי ביטחון ואינם פועלים בשיתוף עם צה"ל.
"כשעובדים בתיאום ונותנים לצה"ל לנצח - תורמים לביטחון", אמר. "ומה שלא בתיאום ולא נותן לצה"ל לנצח ולוקח את החוק לידיים - פוגע בביטחון".
גם הדרג המדיני מקדם את הנושא
האפשרות להסדיר את החוות במתכונת הדומה לחוות בודדים כבר עלתה לדיון בדרג המדיני.
בדצמבר 2025 פורסם כי ראש הממשלה בנימין נתניהו תמך בהאצת הליכי ההסדרה. באוגוסט האחרון, בדיון שכינס שר הביטחון ישראל כ"ץ, הביע בלוט תמיכה בהקמת חוות ובהסדרתן באזורים מתאימים, בכפוף לדין, לתכנון מראש ולאישור ביטחוני. באותה תקופה דווח כי במערכת הביטחון פעלו לקדם תקנות שיאפשרו להסדיר לפחות חלק מהחוות הקיימות.
מעבר להיבט הביטחוני, בלוט רואה בנוכחות החקלאית בשטחי C גם מרכיב במאמץ הישראלי לשמר את האחיזה בשטח. תפיסה זו קשורה להתמודדות עם מה שמכונה במערכת ההתיישבות "תוכנית פיאד" - המאמץ הפלסטיני לקדם רצף טריטוריאלי ועובדות בשטח באמצעות בנייה ופיתוח באזורים הנתונים לשליטה ישראלית מלאה.
עם זאת, המבחן המרכזי של ההסדרה יהיה מעשי ומשפטי: מה ייחשב למבנה חקלאי שניתן לאשר כחלק מהפעלת המשק, האם ניתן יהיה לכלול במסגרת ההסדרה גם את מגורי החוואי, ומתי הרחבה הכוללת בתי מגורים נוספים תחייב להתייחס למקום כאל נקודת התיישבות חדשה.
ההכרעות האלה צפויות לקבוע לא רק את עתידן של החוות הקיימות, אלא גם את יכולתן של הרשויות להבחין בין פעילות חקלאית המתבצעת בתיאום עם מערכת הביטחון לבין הקמת מאחזים ללא היתר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו