השמועות על חלוקת כרטיסי תדלוק בבחירות: זה מה שמצאו חברות הדלק

האם העלייה בשיעורי ההצבעה בחברה הבדואית לוותה בחלוקת תמריצים למצביעים? בעקבות הבחירות לכנסת ה-26 הופצו ברשתות החברתיות תמונות וטענות שלפיהן כרטיסי תדלוק חולקו לתושבים כדי לעודד אותם להגיע לקלפיות. אלא שבדיקת "היום" מול חברות הדלק לא העלתה נתונים המעידים על פעילות חריגה בהיקפי התדלוק ברחבי הארץ או באזור הנגב.

בחברת דלק ישראל ערכו בדיקה ומסרו: "לא מצאנו נתונים חריגים בתדלוקי התחנות ברחבי הארץ". גם חברות דלק נוספות מסרו כי לא זיהו ממצאים חריגים המעוררים חשד. עוד עלה בבדיקה כי חלק מסוגי הכרטיסים שתמונותיהם הופצו ברשתות החברתיות כבר אינם נמכרים בחברות, כך שלא ניתן היה לרכוש כרטיסים חדשים מסוגים אלה לקראת הבחירות.

מוועדת הבחירות המרכזית נמסר כי ביום הבחירות לא התקבלו תלונות על מערכי הסעות חריגים בחברה הבדואית ולא דווח על אירועים חריגים בהקשר זה. גם במשטרה מסרו כי לא התקבלו דיווחים חריגים הנוגעים לכרטיסי תדלוק בדרום. עם זאת, היעדר חריגות בנתוני התדלוק אינו שולל אפשרות של חלוקת כרטיסים באופן פרטי או בהיקף מצומצם.

החשדות לשוחד בחירות

ברקע השמועות נמשכת חקירת החשדות לשוחד בחירות לטובת מפלגת רע"מ. במסגרת הפרשה נעצרו תחילה שלושה חשודים, תושבי פזורת שגב שלום וערערה בנגב, בחשד שניסו להשפיע על הצבעת בוחרים באמצעות חלוקת כספים בתמורה להצבעה למפלגה. במהלך חיפושים שערכה המשטרה נתפסו מעטפות ובהן עשרות אלפי שקלים במזומן, לצד פתקים וממצאים נוספים.

בהמשך הועברה החקירה לטיפול להב 433, והבוקר (חמישי) דווח על מעצר חשודים נוספים, בהם מנהלי בתי ספר בדרום. במהלך החקירה עלה גם נושא כרטיסיית תדלוק שנקשרה לאחד החשודים, פרט שעורר שאלות נוספות על רקע הטענות שהופצו ברשת. עם זאת, החשד המרכזי בפרשה נוגע לחלוקת כספים, ובשלב זה לא הוצג קשר מבוסס בין החקירה לבין הטענות על חלוקת כרטיסי תדלוק בהיקף נרחב.

הסעות לקלפיות אינן חדשות

מערכי הסעות והמרצת מצביעים אינם תופעה חדשה ואינם ייחודיים לחברה הבדואית. לאורך השנים הפעילו מפלגות וארגונים אזרחיים נהגים מתנדבים, מוקדים טלפוניים ומאגרי מצביעים, שנועדו להקל על ההגעה לקלפיות ולהגדיל את שיעורי ההצבעה. עם זאת, יש להבחין בין סיוע לוגיסטי המאפשר לאדם לממש את זכות ההצבעה לבין מתן תמורה שנועדה להשפיע על בחירתו במפלגה מסוימת.

בבחירות לכנסת ה-23, במרץ 2020, הפעיל הליכוד את מיזם "מוניכוד", שחיבר בין נהגים מתנדבים למצביעים שביקשו להגיע לקלפיות. המיזם התבסס על פעילי מפלגה, קבוצות וואטסאפ ורשימות של מצביעים פוטנציאליים, שבאמצעותן שובצו נהגים להסעות ביום הבחירות.

גם המפלגות החרדיות מפעילות לאורך השנים מערכי המרצה נרחבים. לקראת הבחירות בספטמבר 2019 פעלו מוקדים טלפוניים, מערכות למעקב אחר הגעת מצביעים לקלפיות והסעות מבתי התושבים. פעילות זו נועדה לסייע לתומכי המפלגות להגיע לקלפיות ולהגדיל את שיעורי ההצבעה.

המחלוקת סביב ההסעות בנגב

סוגיית ההסעות לקלפיות בפזורה הבדואית כבר עמדה בעבר במוקד מחלוקת משפטית ופוליטית. בבחירות 2019 ביקש ארגון "זזים - קהילה פועלת" לגייס תרומות למימון הסעות לתושבי הכפרים הבדואיים הלא מוכרים בנגב, שחלקם נדרשו להגיע לקלפיות מרוחקות ללא תחבורה ציבורית זמינה.

הליכוד ותנועת "אם תרצו" התנגדו ליוזמה בטענה שמדובר בפעילות בחירות המחייבת רישום כגוף פעיל בבחירות. מנגד, בארגון טענו כי מטרת ההסעות הייתה לאפשר לתושבים לממש את זכותם הדמוקרטית, ללא הכוונה למפלגה מסוימת. בהמשך קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז, השופט חנן מלצר, כי על הארגון להירשם כגוף פעיל בבחירות אם ברצונו להפעיל את מערך ההסעות, והמיזם המתוכנן נעצר.

בבחירות 2022 פעל הארגון במתכונת שונה, שהתמקדה בהכשרת מתנדבים ופעילים מקומיים ולא בהפעלת מערך הסעות מטעמו. גם לקראת בחירות 2026 פרסם "זזים" יוזמה להנגשת ההצבעה בנגב, הכוללת מתנדבות בעלות רכב שיסייעו לנשים בדואיות להגיע לקלפיות, לצד פעילות לשמירה על טוהר הבחירות. בפרסומי הארגון שנבדקו לא נמצא מידע על חלוקת שוברי דלק או על מתן תמריצים בתמורה להצבעה.

"עושים עליהום על החברה הבדואית"

ראש עיריית רהט, טלאל אלקרנאווי, דחה את הניסיונות לקשור בין העלייה בשיעורי ההצבעה בחברה הבדואית לבין החשדות לאי-סדרים. "עושים עליהום על החברה הבדואית", אמר. לדבריו, הוא שהה ברהט משעות הבוקר המוקדמות ביום הבחירות וראה תורים ארוכים בקלפיות, שבהם המתינו תושבים לעיתים חצי שעה ואף שעה כדי להצביע. הוא הדגיש כי יש לבדוק כל חשד, אך אין להסיק מעצם שיעורי ההצבעה הגבוהים שהבחירות לא היו תקינות.

אלקרנאווי, שניהל בעבר מטות בחירות של מפלגות בדרום, סיפר כי במערכות בחירות קודמות היה מקובל לסייע למשפחות מהפזורה הבדואית באמצעות תלושי דלק בשווי 50 עד 100 שקלים. לדבריו, הסיוע נועד למשפחות שנדרשו להגיע לקלפיות מרוחקות ולא הייתה להן דרך נוחה לעשות זאת. הוא טען כי מפלגות מקצות משאבים לפעילות מסוג זה, והציג אותה כסיוע לוגיסטי למימוש זכות ההצבעה. עם זאת, דבריו מתייחסים למערכות בחירות קודמות ואינם מעידים על חלוקת כרטיסי תדלוק בבחירות האחרונות.

המרחק לקלפיות הוא חלק משמעותי מהתמונה. ברבים מהיישובים הלא מוכרים בנגב אין תחבורה ציבורית זמינה, ותושבים נדרשים לנסוע מרחקים ניכרים כדי לממש את זכות ההצבעה. במקרים מסוימים המרחק לקלפי עשוי להגיע לעשרות קילומטרים. בתנאים אלה, הסעה מאורגנת או סיוע בהגעה עשויים להיות ההבדל בין השתתפות בבחירות לבין ויתור על ההצבעה.

למרות הטענות שהופצו ברשתות, בדיקה מול חברות הדלק לא העלתה פעילות חריגה בהיקפי התדלוק, אך גם אינה שוללת אפשרות של חלוקת כרטיסים באופן פרטי. במקביל, חקירת החשדות לשוחד בחירות לטובת רע"מ נמשכת, ובשלב זה לא הוצג קשר מבוסס בינה לבין חלוקת כרטיסי התדלוק שעליה דווח ברשתות. השאלות שנותרו פתוחות הן האם חולקו כרטיסים במהלך הבחירות, מי עמד מאחורי חלוקתם, ככל שהתקיימה, והאם נועדו לסייע למצביעים להגיע לקלפיות או להשפיע על הצבעתם.