חשדות למימון זר, האשמות ב"גניבת בחירות" ודרישות שכבר הועברו להצבעה חוזרת: מאז פרסום מכתבו של השופט נעם סולברג לראש השב"כ, הטענות הולכות ומתרבות, אך פרטים רבים עדיין לא התבררו. גורם הבקיא בפרטי הפרשה מבהיר בשיחה עם "היום": "הפרסומים מנופחים בהרבה מגודל הפרשה שנחקרת".
אז מה בדיוק נבדק, מה היה ידוע לפני פתיחת הקלפיות ומה ההבדל בין מימון אסור לשוחד בחירות? ישראל היום עושה סדר במה שידוע עד כה, ובשאלות שנותרו פתוחות.
מה החשד שנבדק בשב״כ?
על פי מקורות, בשב״כ בודקים חשד שכספים מגורמים המזוהים עם האחים המוסלמים, בעיקר בקטאר ובטורקיה, העבירו כספים לגוף שקשור לרשימה המשותפת לצורך המרצת מצביעים. בשב״כ בודקים, האם הכסף הזה שימש לקמפיין, להמרצת פעילים או אפילו לאפשרות של תשלום למצביעים.
סעיף 8 לחוק מימון מפלגות אוסר על מפלגה לקבל, במישרין או בעקיפין, תרומות ממי שאינו בעל זכות בחירה לכנסת או מתאגיד בארץ ובחו״ל. לכן, גם אם הכספים הוצגו כתרומות, יש לברר מי עומד מאחוריהם וכיצד הועברו.
בפנייתו הזכיר סולברג גם חשד לשוחד בחירות. סעיף 122 לחוק הבחירות לכנסת אוסר לתת או להציע שוחד כדי להשפיע על אדם להצביע או להימנע מהצבעה, בכלל או בעד רשימה מסוימת. האיסור חל גם על מי שמקבל או מסכים לקבל שוחד, לעצמו או לאדם אחר, בתמורה להצבעתו או להימנעותו מהצבעה. העונש הקבוע בחוק הוא עד חמש שנות מאסר או קנס. השוחד אינו חייב להיות כסף: החוק קובע כי הוא יכול להיות גם שירות או טובת הנאה אחרת.
גורם המעורה בפרטים אומר כי אם החשדות שמתבררים במסגרת החקירה יהיו נכונים, הפרשה מזכירה את פרשת בל״ד וחנין זועבי, אך בהיקפים הרבה יותר גדולים ועם כספים שמקורם מקטאר. נזכיר כי באותה פרשה הופקדו בחשבונות בל״ד ב־2013 כ־3.2 מיליון שקלים שמקורם לא היה ידוע, והוצגו כתרומות לגיטימיות.
האם יש קשר למעטפות הכסף שנתפסו?
במקביל מתנהלת חקירת משטרה נפרדת בחשד לשוחד בחירות: בלילה שבין שני לשלישי נתפסו מעטפות ובהן כ־10,000 שקלים, ושישה פעילי רע״ם חשודים בפרשה.
המשטרה בודקת אם הכסף נועד לשוחד בחירות. לפי המידע שנמסר, הפעילים טענו בחקירתם כי הוא נועד לתרומות. בשלב זה ונכון לעכשיו, החשד שנבדק בשב״כ נוגע לרשימה המשותפת ובעיקר לבל״ד, בלי קשר לחקירת המשטרה על האירוע עם פעילי רע״מ.
מה ידעו בשב״כ לפני הבחירות?
שב״כ החזיק עוד לפני הבחירות במידע מודיעיני על אפשרות להעברת כספים למפלגה שלא כדין. ואולם, גורמים בוועדת הבחירות המרכזית אמרו כי אף שנציגי השירות השתתפו בכל הערכות המצב בימים שלפני הבחירות, בשום שלב לא נמסר לוועדה על החשדות. גם יו״ר הוועדה, השופט נעם סולברג, לא עודכן בהם לפני פתיחת הקלפיות.
ומה אומרים בוועדת הבחירות?
מ״מ מנכ״ל ועדת הבחירות המרכזית, עו״ד דין ליבנה, הבהיר היום אחר הצהריים במכתב על דעתו של יו״ר הוועדה השופט נעם סולברג, כי ״הבחירות לכנסת התנהלו כדין״ וכי ״טוהר הבחירות בקלפיות נשמר מכל משמר״.
לדבריו, גם דברי המפכ״ל וראש השב״כ ביום הבחירות ולאחריו מחזקים זאת. ליבנה הסביר כי פניית סולברג לראש השב״כ באה בעקבות מידע מסווג ורגיש שהוצג לשופט ועורר חשדות המחייבים בדיקה נוספת, כדי לברר אם יש להם בסיס ראייתי.
ומה אומרים בקטאר?
דובר משרד החוץ הקטארי הכחיש ברשת X כי קטאר התערבה בבחירות בישראל או מימנה פעילות שנועדה להשפיע על תוצאותיהן. לטענתו, ההאשמות הן "חלק ממסע דיסאינפורמציה שמנהלים פוליטיקאים וכלי תקשורת מסוימים בישראל". הוא הוסיף כי הן "לא ירתיעו את קטאר מהמשך מאמצי התיווך שלה ומתמיכתה בפלסטינים".
השב"כ מבהיר
בשב"כ פרסמו הערב (חמישי) הודעת הבהרה, ובה הדגישו כי המידע שבידיהם מקורו באיסוף שביצע השירות מתוקף ייעודו בחוק, במסגרת איתור השפעה זרה, ו"אינו מגיע ממפלגה או מגורם פוליטי מצד כזה או אחר במפה הפוליטית". לפי ההודעה, מלבד השופט סולברג, אף גורם מחוץ לשירות לא נחשף למידע עד לסיום הבחירות.
בשב"כ ציינו כי החקירה טרם הסתיימה, וכי "כל אמירה הנוגעת לתוכן או לטיב החשדות אינה על דעת השב"כ, וראוי היה להימנע מכך". בתום החקירה יוצגו הממצאים ליו"ר ועדת הבחירות, "באופן מלא, שקוף וללא פרשנות", והוא הגורם המוסמך להחליט בעניין.
עוד הודגש בהודעה כי החקירה "ממוקדת ומתוחמת, ואין בכך להטיל דופי או להאשים מגזר שלם שיצא לבחור באופן דמוקרטי וחוקי. רק מי שפעל בניגוד לחוק - יטופל".
בשב"כ חשפו גם כי באישור יו"ר ועדת הבחירות ולבקשתו, ראש השב"כ עדכן ביממה האחרונה באופן אישי את ראש הממשלה בנימין נתניהו, את יו"ר ישר! גדי איזנקוט ואת יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד בעיקרי החשדות הנחקרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
