"תושבי הצפון חיים 4 שנים פחות מאשר בתל אביב": האזהרה החריפה

פערים בתוחלת החיים, עסקים שנפגעו מהמלחמה ותושבים שנאלצו לעזוב את בתיהם לתקופה ממושכת: בכירים במשק, במערכת הביטחון ובמערכת הבריאות הציגו תמונת מצב מדאיגה בכנס "בשביל הצפון", שנערך בחיפה. המשתתפים קראו לממשלה לגבש תוכנית לאומית לשיקום האזור, להרחיב את הסיוע הכלכלי ולפעול לצמצום הפערים בין הצפון למרכז הארץ.

"בעיה אסטרטגית לאומית"

אל"ם (מיל') קובי מרום, מומחה לביטחון לאומי, הזהיר מפני ההשלכות ארוכות הטווח של פינוי תושבי הצפון מבתיהם. "קריית שמונה היא לא בעיה של הצפון, היא בעיה לאומית, והממשלה לא מבינה את זה", אמר. לדבריו, "כשמפנים 70 אלף איש לשנה וחצי ומנתקים אותם מהחיים - זו טעות קשה ובעיה אסטרטגית". מרום קרא לממשלה לקבל החלטות על מתן הקלות במס ובארנונה, לצד השקעה בשיקום האזור.

גם במגזר העסקי הביעו חשש מפני הפגיעה המתמשכת בכלכלת הצפון. נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי, קרא ליציבות פוליטית ולמדיניות ממשלתית שתעודד תעסוקה והשקעות. "אני קורא מכאן לאחדות, לקואליציה רחבה ולמדיניות מכוונת תעסוקה", אמר. לדבריו, "אנחנו מחויבים להעדפת יציבות מערכתית על פני מאבקי ימין ושמאל. אם ניכשל בכך, נאבד את ליבת התעשייה בפריפריה".

מנהל אגף הסניפים בבנק הפועלים, כפיר רמז, הצביע על הפערים בין הסיוע הממשלתי לדרום לבין זה שניתן לצפון. "אין תחליף למענקים, להקלות מיסוי ולתמריצים מהמדינה. לצערי, בעלי העסקים בצפון קיבלו אותם באיחור משמעותי", אמר. לדבריו, בעוד שבדרום קיימת חקיקה ייעודית המעודדת הגירה חיובית, בצפון עדיין חסרה התערבות ממשלתית דומה.

דבריו של רמז מצטרפים לביקורת המתמשכת על קצב העברת התקציבים לשיקום הצפון. באוקטובר 2024 אישרה הממשלה מסגרת של 15 מיליארד שקלים לשיקום ופיתוח האזור, וביוני 2026 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 5.6 מיליארד שקלים במסגרת התקציב הכולל. אלא שבפועל, העברת חלק מהכספים התעכבה.

בספטמבר האחרון פורסם כי מתוך 600 מיליון שקלים שיועדו לשיקום תשתיות התחבורה בצפון, רק אז החלה להגיע הפעימה הראשונה, בסך 164 מיליון שקלים, לחברת נתיבי ישראל. גם מבקר המדינה התריע בעבר על עיכובים ביישום החלטות הממשלה ועל חוסר ודאות בנוגע למועדי העברת התקציבים לרשויות המקומיות ולתושבים.

מוותרים על הבריאות

אחת האזהרות הבולטות בכנס הגיעה ממנהל המרכז הרפואי זיו בצפת, פרופ' סלמאן זרקא, שהצביע על פערים משמעותיים בתוחלת החיים בין תושבי הצפון לתושבי אזור המרכז. "תושבי הצפון מנמיכים את הסטנדרט הרפואי. תוחלת החיים שלהם נמוכה ב-3 עד 4 שנים מתל אביב וחיפה - זה ממש לא סביר", אמר.

זרקא תיאר מקרים של מטופלים שנאלצים לוותר על טיפולים רפואיים בשל המרחק מביתם למרכזים רפואיים, והדגיש את הצורך בהשקעה בתשתיות הבריאות באזור. "אנחנו חייבים ממשלה שתראה אותנו, שתראה את הצפון", אמר.

הפערים שעליהם התריע פרופ' זרקא באים לידי ביטוי גם בנתונים הרשמיים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תוחלת החיים הממוצעת במחוז הצפון עמדה בשנים 2021–2023 על 81.9 שנים, לעומת 83.7 במחוז תל אביב ו-84.2 במחוז המרכז. הפערים, שהיו קיימים עוד לפני המלחמה, ממחישים את האתגרים ארוכי השנים של מערכת הבריאות בפריפריה.

"הרגולציה תמיד מאחור"

לצד המשבר הביטחוני, הכלכלי והרפואי, עלתה בכנס גם סוגיית תשתיות האנרגיה. מנכ"לית דוראל אורבן, גילי שפר, מתחה ביקורת על העיכובים הרגולטוריים ועל המחסור במענה בתחום החשמל. "יש היום סטגנציה רצינית מאוד ברשות החשמל. הרגולציה תמיד מאחור, וכשאין יציבות בממשלה החלטות לא מתקבלות", אמרה.

מנכ"לית איגוד הדירקטורים בישראל, הדר צופיוף הכהן, קראה לשלב נשים בתהליכי קבלת ההחלטות הנוגעים לשיקום הצפון. לדבריה, האיגוד אף פנה בנושא לנשיא המדינה. "אנחנו רוצים לראות נשים בחדרי קבלת ההחלטות. לא משנה על מי מוטלת הרכבת הממשלה, נושא השוויון המגדרי חייב להיות על השולחן", הדגישה.