"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מתן דם בשטח ומסכים חכמים: המהפכה בצה"ל - שמצילה לוחמים בקרב

חיל הרפואה מציג זינוק טכנולוגי חסר תקדים • החל ממתן דם מלא ומקררים ייעודיים בתוך כלי הפינוי תחת אש, ועד למעבר מלא מ"טופס 101" הידני למערכת שמשדרת מדדים בזמן אמת לשרשרת הפיקוד • קציני הרפואה בשטח והמטה חושפים: כך הפיתוחים החדשים מצילים את חייהם של הלוחמים בקצה המבצעי

| עודכן:
0השמעה
פינוי פצועים במהלך המלחמה (ארכיון) , השימוש נעשה לפי 27א'
פינוי פצועים במהלך המלחמה (ארכיון) | צילום: השימוש נעשה לפי 27א'

לנוכח המלחמה המתמשכת מאז 7 באוקטובר, חיל הרפואה בצה"ל עובר תהליך שדרוג וטכנולוגי חסר תקדים. השינוי, שהבשיל בשנים האחרונות, תורגם בשטח להצלת חיים ממשית של חיילים רבים שנפצעו בקרב.

באמצעות שילוב בין תפיסות פיקוד וחדשנות מטה, לבין ניסיון מבצעי של רופאים הנלחמים בקצה המבצעי - הצליח חיל הרפואה לצמצם באופן דרמטי את הזמן שבין הטיפול בשטח להגעת המידע והמנות המצילות חיים אל הפצוע. ההתפתחות של החיל כוללת בין השאר מחקר ופיתוח פרואקטיבי בשיתוף תעשיות הטכנולוגיה והאקדמיה. אלו הולידו כלים פורצי דרך המותאמים במיוחד לאתגרי שדה הקרב.

הגיבורים של חרבות ברזל - 500 ימים למלחמה//גרגורי ירין (ארכיון)

במרכז המהפכה עומדים שני צירים מרכזיים: מעבר למתן דם מלא כבר בדרג השטח הקידמי, לצד מעבר מלא מרישום ידני על דפי נייר ("טופס 101") למערכת דיגיטלית מתקדמת של שליטה ובקרה (שו"ב) פצועים המשדרת את מדדי הפצועים ואת צרכיהם בזמן אמת לכל שרשרת הפיקוד והפינוי.

רע"ן חדשנות ופיזיולוגיה, סא"ל א' במטה לבין הרופאים בשטח, קרפ"ג ר' , סגן ד"ר א' וקרפ"חית 7, סרן ד"ר ע' סיפרו ל"היום", כל אחד מנקודת מבטו, כיצד טכנולוגיה מתקדמת הופכת לסטנדרט טיפולי מציל חיים.

להיכנס לעובי הקורה

כדי להבין את עוצמת השינוי בשטח, יש לחזור אל המקורות האסטרטגיים במטה קצין הרפואה הראשי. סא"ל א' מהנדס ביו-רפואי בעל תואר שני המכהן כראש ענף פיזיולוגיה וחדשנות בחיל הרפואה ודוקטורנט באוניברסיטת ת"א, הסביר כי הגוף שהוקם בסוף 2018 קיבל תנופה אדירה במהלך המלחמה.

לדבריו, בעוד שבעולמות הרפואה האזרחית ניתן להסתמך על מוצרי מדף טכנולוגיים, הרפואה המבצעית מציבה אתגרים ייחודיים לשדה הקרב. "חיל הרפואה הבין שאם לא ינהיג את הפיתוח בעצמו, הוא יוותר מאחור. לשם כך נבנתה שותפות אסטרטגית עם מפא"ת במשרד הביטחון, החטיבה הטכנולוגית ליבשה (חט"ל) ואקו-סיסטם נרחב של חברות סטארט-אפ ואקדמיה, המתרגמים את הצורך המבצעי מן השטח ישירות למוצר רפואי מבצעי", סיפר ל"היום".

מתן דם - בשטח

הגורם המרכזי למותם של פצועים בשדה הקרב היה ונותר "איבוד דם מסיבי". בעבר הרחוק נעשה שימוש בפלזמה מיובשת בלבד - תמיסה שהצריכה ערבוב בשטח והייתה מוגבלת ביכולתה להחזיר נפח דם מלא ולמנוע קריסה. כיום, השינוי הדרמטי שנכנס לחיל הרפואה הוא מתן דם מלא ישירות - בשטח.

תיעוד של שימוש ב״דם מלא״ בשטח אויב | צילום: ללא

כשצוללים אל חוויית הקצה של המטפלים בשטח, סגן ד"ר א' , קצין הרפואה הגדודי (קרפ״ג) של גדוד רותם הנמצא בלב הלחימה, מגדיר את מתן הדם המלא כ"אקס-פקטור" המשמעותי ביותר בשנים האחרונות. הוא מסביר כי רוב הפציעות מסכנות החיים נובעות מדימום, וההבדל בין פצוע המקבל פלזמה לבין פצוע המקבל דם מלא בדרג השטח תוך דקות ספורות מתחילת האירוע הוא הבדל בין חיים למוות.

המענה ניתן על ידי מטפל בכיר (רופא או פרמדיק) שהוכשר לכך ייעודית, ובכך מקבל הפצוע טיפול בסטנדרט של בית חולים עוד לפני שהגיע לשעריו. האתגר הלוגיסטי במתן דם מלא בשטח נובע מפעילות בתנאי סביבה מורכבים. ד"ר א' ציין כי השימוש בדם מלא דרש פיתוח של מקררי דם ייעודיים, נוחים לנסיעה וניידים, לצד מערכת לוגיסטית השומרת על טמפרטורה מדויקת ומבצעת תחלופה סדירה של מנות.

סרן ד"ר ע' , כיום קצינת הרפואה החטיבתית של חטיבה 7 (קרפ"חית 7) ולשעבר קצינת הרפואה של גדוד 75, שטיפלה בפצועים רבים תחת אש בעזה ובאינטנסיביות של הלחימה בלבנון. השלימה את התמונה וסיפרה כי לפני המלחמה "אפילו לא ניתן היה לחשוב על מקררי דם בתוך כלי הפינוי המבצעיים". במהלך הלחימה הוכנסו סוללות נטענות למקררי הדם הייעודיים בכלי הפינוי, דבר שאיפשר לצוותי הרפואה לשמור על מנות הדם זמינות וקריטיות בכל רגע נתון.

מהפכת השליטה והבקרה

לצד הטיפול הקליני בדם, המהפכה השניה והמשלימה היא באופן העברת המידע הרפואי. סא"ל א' מסביר כי עד המלחמה, המידע הרפואי על פצועים לאורך שרשרת הפינוי נרשם על גבי נייר - "טופס 101" הידני. היעדר רציפות המידע יצר שלוש בעיות קשות: פגיעה ברצף הטיפולי בפצוע הבודד, קושי של המפקדות לקבל החלטות על תיעדוף פינוי והקצאת כוחות בזמן אמת, וחוסר יכולת לתחקר וללמוד מאירועים באופן מערכתי.

לוחמים בשטח במלחמת חרבות ברזל | צילום: 27א'

כדי לפתור זאת, מטה חיל הרפואה פיתח פתרון ייחודי: מערכת שו"ב פצועים. מדובר במכשיר מובטח הנמצא בכף ידו של המטפל, המאפשר להזין תוך שניות בודדות את פרטי האירוע, המדדים והטיפולים. בלחיצת כפתור של כ-7 שניות, כל השרשרת הרפואית - החטיבה, האוגדה ומפקדת קצין הרפואה הראשי - רואה את תמונת המצב המלאה.

סרן ד"ר ע' תיארה מניסיונה בשטח את האבולוציה המרתקת של השינוי הזה. כשהחלה את דרכה, הרישום בוצע על גבי דפים. בהמשך נכנס "טופס 101 דיגיטלי" שהיה מבוסס על טאבלט נפרד שדרש הצמדה לכרטיס NFC שהוצמד לשרשרת הפצוע. בשטח הלוהט והאינטנסיבי, תפעול הכרטיסים והסריקה יצר קשיים תפעוליים ועיכובים.

לקראת הכניסה ללבנון נכנסה מערכת שו"ב פצועים המותקנת ישירות על מכשירי הקשר והטלפונים המבצעיים שהצוותים נושאים עליהם. ד"ר ע' סיפרה כי בעוד הייתה פנויה כולה לטיפול הרפואי הפיזי בשטח, החופ"ל/חוג"ד ניהל את האירוע והזין את המדדים ישירות לשו״ב. ללא צורך בעדכונים מורכבים ברשת הקשר העמוסה, כך למשל המפקדה בחטיבה יכולה לזהות בזמן אמת כי הפצוע נמצא בהלם וזקוק למנות דם, וכך להכין את מענה הפינוי באופן מיידי.

סא"ל א' הוסיף כי נכון להיום, עשרות רבות של פלטפורמות שו"ב פצועים פועלות בגדודים ובחטיבות וכבר נאספו תובנות רבות שהובילו לפיתוח גרסה 3 של התוכנה - כולל התאמת הכפתורים, הוספת טקסט חופשי ועיצוב מסכי המפקדה על פי פידבק ישיר מהרופאים בשטח.

חיישנים מתקדמים

מהפכת הדיגיטל אינה נעצרת בתוכנה, אלא מתרחבת לחיישנים ולטכנולוגיות ניטור עתידיות שסא"ל א' מפרט: 1. חיישן לחץ דם רציף ולביש: פיתוח מיוחד במסגרת פרויקט "אינוטל" עם חברות הזנק ישראליות, שנועד למדוד לחץ דם בצורה רציפה ללא צורך בניתוח פולשני, ומותאם לתנאי רעידות וטלטולים של פינוי בטנקים, נגמ״שי נמר, איתן או מסוקים.

דם מלא: טיפול פצועים בשטח | צילום: 27א'

2. חיישן נשימה לזיהוי דימום פנימי: מחקר פורץ דרך בשיתוף מכון ויצמן למדע גילה כי קיימת תבנית נשימה ייחודית בנחיריים המהווה סמן לדימום. במחקר הוכח כי ניתן לזהות שינויים בתבנית הנשימה אפילו בעת איבוד דם מינורי (כגון תרומת דם של 450 סמ״ק), מה שיאפשר בעתיד טריאז' וזיהוי מוקדם של דימומים פנימיים נסתרים בשדה הקרב.

3. חוסמי עורקים לאזורי מעבר: חיל הרפואה ומפא״ת מפתחים מענה ייעודי לעצירת דימומים באזורים שבהם חוסם עורקים גלילי רגיל (CAT) אינו אפקטיבי, כגון בית השכי והמפשעה. 4. רובוטיקה, אוטונומיה ובינה מלאכותית: במבט קדימה, חיל הרפואה בוחן שילוב כלים אוטונומיים ורובוטיים לחילוץ טקטי של פצועים ממבנים מאוימים, שימוש ברחפנים להטסת מנות דם, אלגוריתמים לתמיכה בהחלטות קליניות בשטח ופיתוח מוצרי דם סינתטיים.

השילוב הדוק בין חזון החדשנות של המטה לבין היישום המבצעי של קציני הרפואה בגדודים ובחטיבות הוכיח כי טכנולוגיה בשדה הקרב היא כלי מציל חיים ראשון במעלה. כפי שסיכם סא"ל א' , העיסוק בחדשנות לא רק משפר את אחוזי ההישרדות של הלוחמים, אלא גם מהווה מנוע מצוינות המרתק את אנשי הרפואה בשטח לפיתוח מענים מתקדמים, תהליך שיוצג גם בכנס הבינלאומי השני למחקר ברפואה צבאית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר