"100 אלף אתרוגים מושלמים בשנה": אליצור אברהמי (43), תושב נתיבות שגדל במושב מסלול, נושם את עולם האתרוגים כבר 26 שנה. המשק של משפחתו שנוסד על ידי אביו, שדיאור, משתרע על פני 100 דונמים ונחשב לאחד השמות המובילים והמוערכים בתחום, בארץ ובעולם.
>>"מעולם לא ראיתי דבר כזה": שגריר ארה"ב הופתע עם אתרוג ענק<<
במשק גדלים שלושה זנים עיקריים של אתרוגים: אתרוג תימני, אתרוג ה"חזון איש" (הזן האשכנזי) וכ-100 עצי אתרוג מרוקאי. בניגוד לתפיסה הרווחת, העבודה בפרדס האתרוגים לא מתמקדת רק בימים שלפני סוכות. "זו עבודה לאורך כל השנה", מספר אליצור.
"העבודה מתחילה בפסח"
"מיד אחרי פסח הקצב עולה לדרגת 'נון-סטופ'. יש לנו 30 פועלים בשטח, וגם זה בקושי מספיק. להבדיל מתפוזים, אתרוג הוא פרי עדין ורגיש בהרבה משאר פרי ההדר. כל שריטה או פגם קטן מורידים מערכו באופן משמעותי. כדי להוציא כ-100,000 אתרוגים מושלמים ללא שום פגע, צריך לתת יחס אישי לכל פרי ופרי: לגזום קוצים ולהגן על הפירות. אנחנו קושרים כל פרי בנפרד בשיטת הדליה, ממש כמו בכרם גפנים".
עונת הפריחה מתחילה באזור חג הפסח, והקטיף הידני והקפדני יוצא לדרך לקראת תשעה באב. "גם הקטיף, גם השטיפה וגם ההנחה בספוגים - הכל נעשה ידנית", הוא מסביר. "אחרי סוכות עדיין נשאר פרי על העצים. תיאורטית הוא יכול להישאר שם כל החורף, אבל אנחנו מורידים אותו כדי לא להתיש את העץ וכדי שיהיה לו כוח לעונה הבאה".
תהליך הטיפול בפרי לאחר הקטיף דורש מיומנות רבה. במיון הראשוני נפסלים הפירות שאינם ראויים, ולאחר מכן מתחיל המיון ההלכתי והדירוג לפי רמת ההידור. "אתרוג מהודר הוא אתרוג סימטרי, נקי משריטות ומפגמים, ופשוט יפה לעין. מחיר האתרוג מתחיל בכמה עשרות שקלים ויכול להגיע לאלפי שקלים ליחידה, אבל יש מעטים כאלה בכל עונה".
"אתרוג במשקל 4.1 קילו"
בזן התימני, המשקל והגודל משחקים תפקיד מרכזי. בכל שנה מתחרים ביניהם משקי האתרוגים אצל מי גדל האתרוג הגדול ביותר, ומשק אברהמי קוטף בקביעות את המקומות הראשונים. "השנה האתרוג הכי גדול שלנו הגיע ל-4.1 קילוגרם, אבל בשנים קודמות הגענו אפילו ל-7 קילוגרם! אבא שלי עולה עם האתרוגים הענקיים האלה לכותל המערבי, וזה הפך למסורת ואטרקציה אמיתית".
ומה קורה לפירות כשהחג מסתיים? "כולם מדברים על ריבת אתרוגים, אבל כמה אנשים באמת אוכלים אותה?", מחייך אליצור. "האתרוגים התימניים, למשל, מתוקים יותר ומתאימים גם להכנת ליקרים. את האתרוגים הקטנים אנחנו נאלצים לזרוק, אך בימים אלו מכון וולקני החל במחקר לפיתוח תרופות והפקת שמנים אתריים מהם, אז אנחנו אופטימיים שייצא מזה משהו טוב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו